הזמן שני 22:00המקום הקלרההאירוע די.ג'יי ניקי בלוצ'י

בחוץ הצטופפו כ-1,000 איש והתחננו להיכנס פנימה. היה נורא מחניק למי
שעמד באותה רחבת כניסה בגודל של כ-60 מ"ר, למרות שהיא נמצאת ממש על
חוף הים. מאות מהם שוחחו בטלפונים הניידים, זועקים למאזין בצד השני
"יש לי כרטיס { ,VIP@\{\ אבל הם לא נותנים להיכנס!!!". המשטרה סגרה
את הכניסה עוד לפני השעה עשר, בערב של אמצע השבוע, לכאורה רגיל. המתבונן
מהצד היה עלול לחשוב שמדובר בתור לביטוח לאומי במזרח ירושלים או לקבלת
ערכות מגן ברמת גן ערב מלחמת המפרץ. אך לא, בסך הכל היתה זו ניקי בלוצ'י,
תקליטנית הונגרייה שבמהלך ההופעה נוהגת להתפשט ולנגן טופלס. אז כנראה
אנחנו עם של חרמנים, אחרת קשה להסביר כיצד כמה דקות של בהייה בציצים
(נהדרים), מתוך שעות ארוכות של האזנה למוזיקת אלקטרו (לא רעה), שממילא
אינה אהובה על רוב הקהל הישראלי, יכולות למשוך קהל כה גדול, בעיקר של
גברים אך גם של נשים. אבל בפנים לא היתה אווירה חרמנית, כי הצפיפות,
המחנק והזיעה גברו על הכל. ניקי בלוצ'י היתה לפני כמה שנים כוכבת פורנו
מאוד פופולרית בארצה, ועד היום אפשר בקלות למצוא סרטונים שלה באינטרנט.
נראה לי שבאותו לילה הורדו למחשבים בישראל אלפים כאלה. כי במקום שעה
של המתנה בכניסה ושעתיים של סבל מתחת לעמדה, אפשר לקבל 87 דקות מלאות
בציצים שלה. את המוזיקה אתם יכולים לבחור בעצמכם.