וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לאה אביטל

קרוון תמר

3.7.2008 / 15:32

{\"
ללא מזגן
לאה אביטל ואני נפגשנו לראשונה בערב קריוקי מהולל שהתרחש לפני כשנה
וחצי. היא ואחותה, יעלה אביטל הזמרת, עשו קאבר לשירה של שרון ליפשיץ,
"קשה בלעדיך", וכולנו התעלפנו. מאז אנחנו מתראות פה ושם בעיר, מחליפות
דעות על גידול ילדים ורכישת פריטים. לאה היא חכמה ורהוטה ותענוג לשוחח
איתה. ביום חם במיוחד נפגשנו בתערוכת היחיד שלה בגלריה נגה, ללא מזגן
בשל הפסקת חשמל, לשיחה חשובה. על החיים.
גבולות העיר
"הקיץ הזה נוראי".
לדעתי אין מה לחשוש מאי הוודאות, גיהנום מהו. הקיץ פה הוא הגיהנום.
יש לך המון אחים ואחיות. לא?
"אנחנו שבעה. שלושה אחים וארבע אחיות ויש לי אח תאום".
איך זה לחיות עם כל כך הרבה אחים?
"זאת המציאות, וכילד אתה לא שואל שאלות אלא רק כשאתה יותר גדול. ביני
לבין האחים הגדולים שלי יש פער של כ-17 שנה, אז זו חוויה כמו של הורים
שניים. זה תענוג".
ומה היה הרעיון של אמא שלך לעשות כל כך הרבה ילדים? הרי לך יש ילד אחד
ואת יודעת כמה זה קשה.
"היא אפילו רצתה עוד ואנחנו אפילו לא משפחה מסורתית. הבעיה של ימינו
היא שאנחנו כל הזמן שואלים, ובעצם יש דברים שאתה לא יכול לשאול כי אין
עליהם באמת תשובה. והיא לא שאלה. היא פשוט רצתה והיא פשוט עשתה".
את רוצה עוד ילדים?
"נגעת בנקודה רגישה. בעלי מאוד רוצה עוד, ואני אדם שלא יכול לומר בוודאות
אם הוא רוצה עוד או לא רוצה עוד".
אני הייתי בטוחה שבגיל 40 יהיו לי כבר לפחות שלושה ילדים. אמנם זה קשה.
זו סוג של עבדות. אבל זה להיט שלא מתחרה בכלום. אם לא היית אמנית מה
היית רוצה לעשות?
"האמת היא שהרבה פעמים אני אומרת לעצמי, לאה, אולי תעזבי את כל זה".
למה?
"כי זה גם סיוט. אתה שואל האם, ולמה ללא הפסקה. כשאני שואלת את עצמי
מה אם לא אעסוק באמנות, אז אני דווקא לא חושבת על סוג של מקצוע אלא
על סוג של שקט. לחיות באיזה חור. בשקט".
את מסוגלת? עבורי זה בדיוק ההפך משקט. אני חייבת את העיר. ובעיקר את
הבית שבו אני גרה. שם יש לי שקט אמיתי.
"אני לא יודעת כי לא חייתי אף פעם בחור, אבל איכשהו יש לי איזו כמיהה
לזה. העיר לעתים מעוורת אותך".
תלוי. אני מרגישה שאני יודעת מהם הגבולות שלי בחיי בעיר. לא להתלכלך
כביכול. או להתעוור, כפי שאת קוראת לזה.
"ישנם שלושה סוגי אנשים בעיר הזו. אלה שמצליחים לייצר לעצמם את הבית
והמקום הפנימי ועדיין חיים את העיר. את כזו. יש את אלה שלא מצליחים
לייצר אינטימיות. והסוג השלישי הם אלו שהם והעיר הם אחד. לי עדיין לא
ברור מי אני ביחס לזה. אני באמצע".
כשנמצאים בקשר קרוב, בטוח ואינטימי, למרות הדעה הרווחת שזה מגביל אותך,
זה דווקא נותן חופש לעוף, להתלבט, לחפש. אני לראשונה מרגישה את זה.
"אני מסכימה איתך".
מה עם חו"ל?
"אני רוצה, אבל את יודעת. פה בארץ כל מי שמסיים לימודים כבר נחשב לאמן,
ואני מרגישה שאני רק מתגבשת".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully