מתיסיהו

דבר הראשון שאמן האוונגרד אורן עמברצ'י עושה בבוקר הוא לא סיגריה וקפה,
ובטח לא החומרים שמהם עשויה היקיצה של איימי וויינהאוס: עמברצ'י, בן
למשפחה יהודית אוסטרלית ממוצא עירקי, קם בבוקר ומניח תפילין. "זה לוקח
לי רק איזה חמש דקות כי אני לא ממש מתפלל יחד עם זה", הוא אומר בשיחה
מאוסטרליה לרגל בואו לישראל בפעם השנייה. "אני גם לא באמת דתי, פשוט
את החלק הזה אני עושה".
למרות ההצנעה של החלק הפרקטי בחייו הדתיים של עמברצ'י, כדי להבין חלק
רחב מההשפעות המאפיינות את האמן המורכב הזה יש לצלול קצת יותר לעומק
בנושא תפקיד היהדות בחייו: עמברצ'י בן ה-39 הוא לא סתם אמן שמשתעשע
בנושאים כמו "קבלה, או כך תשחק את תפקיד מדונה", אלא אדם שנסע לניו
יורק כדי ללמוד במין מכללה/ישיבה העוסקת במיסטיקה יהודית, עבר בכמה
מוסדות חב"ד ולמעשה ניהל אורח חיים דתי כהלכה עד לפני 17 שנה.
אתה חושב שלחופש המוזיקלי שבו אתה דוגל בעבודות שלך היה חלק בכך שלא
נשארת דתי לגמרי?
"אני לא חושב ככה כיוון שאני לא מאמין שהדת היא באמת מסגרת מגבילה.
אחת התקופות היפות בחיי היתה בניו יורק, שבה הלכתי ללמוד בבוקר דברים
קבליים ובערב הלכתי והקשבתי ל-{ ,free jazz@\{\ לכל מיני 'ג'אז רוחני'
כמו שאני קורא לזה, שמאוד התאימו לדברים שלמדתי אז ובמיוחד לתנועת החסידות.
אני פשוט נגד לאגד אנשים בקבוצות, אז אני מאמץ רק חלק מהמנהגים".
טוב, אז עמברצ'י לא יככב בגרסת ה-40 פלוס של הסדרה "סרוגים" (הוא גם
נשוי עם ילד, אז נוותר לו), אבל בעולם האוונגרד, עמברצ'י הוא סוג של
רב: הוא החל כמתופף בלהקות אוסטרליות שונות, עד שבגיל 23 ערך היכרות
עם הגיטרה. מאז עמברצ'י חוקר את צליליה השונים, מ-{ drone@\{\ ועד נויז
אקספרימנטלי, לבד ועם שותפים כמו סטפן אומאלי מההרכב ((({ Sun o@\{\ האכזרי.
במהלך חייו הספיק עמברצ'י לשתף פעולה עם אמנים קונבנציונליים מעט יותר
מהמגרסות הנ"ל, כמו דייב גרוהל או פורטיסהד ורד הוט צ'ילי פפרס. אלא
שמכל אלו, מתברר ששיתוף הפעולה החביב ביותר על עמברצ'י הוא איתו עצמו:
"אני די אוהב להופיע לבד, כמו שאעשה בארץ", הוא אומר. "ההופעה לבד מאפשרת
לי ללכת לאן שאני רוצה, ללא תלות באנשים. בסופו של דבר אני אוהב לזוז
בקצב שלי, שזה לאט מאוד, לא להרגיש שאתה מדבר עם מישהו כל הזמן. סתם,
לדבר עם עצמך".
אמרת פעם שאתה רוצה לנגן צליל כל כך מופשט, עד כדי כך שיהיה בלתי אפשרי
לזהות אותו בכלל. אתה עדיין מאמין בזה?
עמברצ'י צוחק. "הו לא, אני ממש לא כזה כבר. אז לא היה לי מחשב, היתה
לי גיטרה מחורבנת שרק התלהבתי מזה שידעתי לנגן בה, אז הלכתי רחוק כמה
שיכולתי, אבל זה השתנה לגמרי. היום ממש לא אכפת לי איזה צליל יש לגיטרה,
אכפת לי לאן היא לוקחת אותי, כי אני רוצה ליצור אמנות שבתוכה אני יכול
להיאבד. אין לי עניין שזה יהיה מופשט לשם המופשטות. אולי זה פשוט כי
נהייתי יותר אנושי. בעצם, לא צריך להגזים: חצי אנושי, זה מספיק".
אתה חושב שאוסטרליה היא מקום שבו גם הסגנון שלך יהיה פופולרי באמת?
"יש לי הרבה יותר מאזינים מפעם, אפילו יותר מהזמן שבו יצרתי מוזיקה
מלודית. אבל גם כשהמצב מאוד טוב, אני לא אוכל לנגן את 'מדרגות לגן עדן'
או משהו כזה. אני מקבל את ההכרה היחסית שלי, מסתובב בעולם ומנגן ומאוד
טוב לי עם זה. כשרק התחלנו עם הפסטיבל באוסטרליה זה היה הרבה יותר קשה.
היום בזכות אלמנטים כמו הפסטיבל, יש שלוש-ארבע הופעות אקספרימנטליות
טובות בשבוע רגיל באוסטרליה".
אבל מנפצי טלוויזיות בבתי מלון כבר לא תהיו.
"אני לא מאמין שאנשים לא יודעים את זה, אבל גם אמני שוליים מנפצים טלוויזיות.
אנחנו אפילו עושים את זה לא פחות מכוכבי רוק".
אורן עמברצ'י יופיע במועדון לבונטין 7 ביום שבת, 5.7, בשעה 21:00. מחיר
כניסה: 60-50 שקל