פרשת האזנות הסתר: כך הכל התחיל

הפרשה התחילה בטענות מקורבי רמון לקונספירציה. שני שופטים חקרו את המקרה והגיעו למסקנות סותרות. מורה נבוכים

גידי ויניש
06/07/2008

תחילתה של הסערה הפוליטית אודות הקמת ועדת בדיקה ממשלתית היא במהלך משפטו של חיים רמון, לפני כשנה וחצי. רמון, ששימש ערב המשפט כשר המשפטים, הואשם במעשה מגונה בקצינה ששירתה בלשכת ראש הממשלה. מיד עם תחילת המשפט, רמון התפטר מתפקידו כשר המשפטים ומהכנסת.

לפי כתב האישום, ביום בו הוכרזה מלחמת לבנון השנייה, רמון נישק את הקצינה בניגוד לרצונה. הרכב של שלושה שופטים בבית משפט השלום בתל אביב הרשיע פה אחד את רמון. השופטים קיבלו ללא עוררין את גרסתה של המתלוננת ומצאו סתירות מהותיות בגרסתו של רמון. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין במעשיו של רמון קלון וסלל את דרכו בחזרה לפוליטיקה.

בעיצומו של המשפט, פנו סניגוריו של רמון ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז וטענו כי הפרקליטות לא העבירה להם במזיד תוצרי האזנות סתר שנעשו בפרשה זו, וכי עקב כך נגרמה פגיעה קשה בהגנתו. לטענת פרקליטיו של רמון האזנות הסתר בוצעו לבכירים בלשכת ראש הממשלה, ובהם לראש הלשכה של אולמרט בזמנו שולה זקן. יצויין כי השופטים היו מודעים לטענות הפרקליטים, ובחרו בכל זאת להרשיע את רמון.

בתחילה הכחישה פרקליטות המדינה את החשדות וטענה כי "לא בוצעו האזנות סתר" בפרשת רמון, אך מאוחר יותר הודתה כי בוצעו האזנות, באישור נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי גורן, לשלושה טלפונים ניידים, בהם זה של מנהלת לשכת ראש הממשלה, שולה זקן. בעקבות החשיפה של האזנות הסתר, ביקש רמון לבטל את האישום נגדו בשל "הגנה מן הצדק".

עוד בוואלה!

מלא בסיבים תזונתיים וללא כולסטרול: כל מה שלא ידעתם על אגס ישראלי

בשיתוף חברת גליל

דו"ח ברנר: הפרקליטות לא פעלה במזיד

במשטרה ובפרקליטות הודו כי טעו שלא העבירו לפרקליטיו של רמון את תמלולי ההקלטות, אך טענו להגנתם כי הדבר נעשה בתום לב. כמו כן, בפרקליטות דחו בתוקף את טענותיו של מקורביו של רמון שטענו כי הפרקליטות קשרה קשר להדיחו בשל כוונתו לערוך רפורמות במערכת המשפט.

זמן קצר לאחר מכן, מונתה ועדה בראשות השופט בדימוס שלום ברנר לבדוק את הפרשה. השופט ברנר מנה בדו"ח שורה ארוכה של ליקויים בטיפול הפרקליטות והמשטרה בחומר החקירה. עם זאת השופט ברנר דחה את טענותיו של רמון כי הפרקליטות נהגה בזדון. "בבואי לסכם את כל המסקנות הללו אחת לאחת, שוכנעתי כי כוונת זדון - כטענת רמון - מצד מי מאלו שטיפלו בתיקו, לא נתקיימה כאן. רשלנות רבתי הייתה גם הייתה". הוא נמנע גם מלקבוע מסקנות אישיות נגד גורמים בפרקליטות ובמשטרה.

עם זאת, השר פרידמן לא הסתפק במסקנותיו של השופט ברנר וחצי שנה לאחר מכן ביקש מהשופט בדימוס ורדי זיילר לגבש חוות דעת על הפרשה. השופט זיילר מתח ביקורת חריפה על המשטרה והפרקליטות. בחוות דעת, שהועברה גם ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, המליץ זיילר להקים ועדת בדיקה ממשלתית, שתבדוק את טיפול הפרקליטות בפרשה ותסיק מסקנות אישיות. "היום אין עוד חולק שחלק מההליכים שננקטו נגד רמון, החל משלב החקירה המשטרתית ואילך היו נגועים באי תקינות שגרמה, לפחות בחלקה, לפגיעה ברמון וביכולתו לתכנן ולנהל את הגנתו תוך ניצול מלא של זכויותיו", קבע זיילר.

לפני כחודש עלו המלצותיו של זיילר במהלך דיון של ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת שעסקה בהאזנות סתר. במהלך הדיון פרידמן תקף בחריפות את הפרקליטות ואמר: "כשמסתבר שהאזנות הסתר מניבות חומרים בעד החשוד ולא נגדו, החומרים אינם מועברים. יש כאן אי העברת חומר בזדון". במהלך הדיון, פרידמן הודיע לראשונה על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת הפרשה.

מהי ועדת בדיקה ממשלתית?

ועדת בדיקה ממשלתית, בניגוד לממלכתית, היא ועדה שממנה שר, או במקרה זה ראש הממשלה, לבדיקת אירוע מסוים שבאחריותו. בניגוד לוועדה ממלכתית, השר הממנה מפרסם הודעה על מינוי ועדה והרכבה המלא, תפקידה וסמכויותיה. בוועדה לא מורשים להשתתף נושאי תפקידים שעלולים למצוא עצמם במוקד חקירה.

אם הוועדה מוצאת חשד למעשים פליליים, עליה להגיש את ממצאיה ליועץ המשפטי לממשלה. בראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס. השר המקים מביא את דו"ח הוועדה בפני הממשלה, שמחליטה אם לאמץ את המלצותיה או לא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully