חודש לאולימפיאדה: אסיר טיבטי מדבר

ב-8 באוגוסט תפרוץ חגיגת הקיטש האולימפית, שתיתן לגיטימציה זוהרת למעצמה מסין. תזכורת: כך מתנהג השלטון שלה כשאין אורחים ומצלמות

דני ליבר, הודו

נגאוונג דריפסל הוא אסיר פוליטי טיבטי, בן 41, שבילה שבע שנים מחייו בכלא הסיני. היום, כחודש לפני פתיחת המשקים האולימפיים בבייג'ינג, דריפסל מקיים הרצאה בכפר ההודי בגסהו, סמוך למקלוד גאנג' - מקום מושבם של המנהיג הרוחני של טיבט הדלאי לאמה ופליטים טיבטים רבים. המטרה: להביא לידיעת העולם את ההפרות הבוטות של זכויות האדם בטיבט, שמתבצעות על ידי השלטון הסיני.

"בשנת 92' נעצרנו אני וכמה מחבריי בהפגנה למען שחרור טיבט" פותח דריפסל את דבריו. "מבלי לשאול אותנו שאלות על מעשינו, החלו שוטרים להכות אותנו קשות. לאחר מכן נלקחנו לתחנת המשטרה, שם המשיכו להכות אותנו למרות שלא היוונו כל סיכון. הוכנו עד שלא יכולנו לקום על רגלינו".

"אחרי ה'חקירה' הממושכת הועברנו לכלא זמני, ללא משפט או שימוע. בכלא נפתחה מסכת ההתעללויות של שישה חודשים. רק אחרי חצי שנה, הובאנו בפני בית משפט. שם נגזרו עלי שבע שנות מאסר בכלא בטיבט, הידוע כמקום שאליו נשלחים מרבית האסירים הפוליטיים."

"בכלא נאלצנו לעבוד בפרך. נשלחנו לעבודות חקלאיות בחממות, ונאמר לנו שאנו מחויבים להפיק תוצרת חקלאית בשווי של כעשרת אלפים ין - משימה בלתי אפשרית. למרות ניסיונותינו לדבר באופן הגיוני עם הסוהרים ולהסביר להם כי לא ניתן לספק תוצרת חקלאית בכמות הזו, מי שלא עמד בהספק הנדרש נשלח לבידוד."

"האסירים שקראו לשחרור טיבט עונו למוות"

"שנתיים הועבדנו בחממות", ממשיך דריפסל בתיאור. "אחרי שנתיים העבודה הופסקה, ואז החלו הסוהרים להעביר אותנו סדרה יומית של תרגילי סדר צבאיים, בהם נאלצנו פעמים רבות לעמוד שעות בחום היוקד או בקור העז כשהסוהרים יושבים ומתבוננים בנו. במהלך תרגילי הסדר היו מכריחים אותנו להצדיע לדגל הסיני ולשיר את ההמנון."

"ב-1 במאי 98', יום הפועלים, העבירו אותנו תרגילי סדר קשים במיוחד, כשלפתע קראו מספר אסירים קריאות לשחרור טיבט והחלו להפגין בין כותלי הכלא. ההפגנה דוכאה באלימות קשה של השוטרים. ולאחריה עונו למוות שמונה ממארגני ההפגנה".

דריפסל מספר כי במהלך שהותו בכלא נאסר עליו לקיים כל פולחן דתי. מי שבכל זאת נתפס מבצע טקסים בודהיסטים- הסתכן בעונש חמור. התנאים בכלא הסיני קשים במיוחד: מי שחלה נאלץ להסתפק בטיפול רפואי במרפאת הכלא הענייה, אסירים שחלו באופן קשה במיוחד שוחררו כדי שהשלטונות לא ישאו באחריות על טיפולם או מותם.

"בשנת 99' שוחררתי, והועברתי למשטרה המקומית במחוז בו גרתי. בתחנת המשטרה נאמר לי כי אסור לי לעזוב את המחוז, למרות שמצבי הבריאותי היה רע ביותר, וכי עלי לתת דין וחשבון על כל צעד שאעשה למשטרה. ארבע שנים לא ניתן לי להגיע לעיר להסה כדי לקבל את הטיפול הרפואי ההולם שהייתי זקוק לו".

לפני כשנה הצליח נגאוונג דריפסל להימלט להודו. מיד בהגיעו נשלח לטיפול בבית חולים בדלהי בשל מצבו הבריאותי החמור. כיום הוא מתגורר במרכז לפליטים הטיבטים שבמקלוד גאנג', דרמסהלה. "הסיפור שלי אינו נדיר", הוא מדגיש. "ישנם עוד רבים כמותי, ואני עוד הייתי בר מזל". חודש לפני שהעולם יסתנוור בחגיגת הקיטש האולימפית בבייג'ינג, הוא רק מנסה להזכיר מהם פניה האמיתיות של המארחת מסין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully