פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגלל הדולר: מתגבשת תוכנית להגבלת המסחר במט"ח

      במטרה להגן על היצואנים מנפילת הדולר, מכון היצוא מבקש למסות או להגביל את פעילות המט"ח של קרנות גידור ובנקי השקעות

      מכון היצוא מגבש יוזמה להגבלת פעילות ספקולטיווית בישראל, ומאמין כי בתוך חודשיים יוטל מס של 35% על רווחי הון ממט"ח. משמעות הדבר היא ששוק המט"ח הישראלי, שהיה בשנים האחרונות שוק חופשי לחלוטין, יחזור להיות שוק עם מגבלות רגולטוריות.

      מכון היצוא, השייך להתאחדות התעשיינים, ללשכות המסחר ולממשלה (26%), פנה באחרונה לחברת חיסונים פיננסיים שבבעלות ד"ר אדם רויטר, המתמחה במט"ח, בבקשה לבדוק את שיטות הרגולציה השונות הקיימות בשוקי המט"ח בעולם, ולמצוא את השיטה המתאימה ביותר לישראל.

      מכון היצוא רואה לנגד עיניו את היצואנים שנפגעו בשנתיים האחרונות מקריסת הדולר. חיסונים פיננסיים מחפשת דרך לחזק שוב את הדולר, שצנח מתחילת השנה בכ-15% והשלים קריסה של 30% מתחילת 2007.

      בפברואר הגישה חיסונים פיננסיים עבודה למכון, שבה נכתב כי בשל פעילות ספקולטיווית של קרנות גידור ובנקי השקעות, צונח הדולר בישראל באופן חד יותר לעומת העולם. במטרה לצמצם פעילות כזו בודקת החברה כמה אפשרויות. הראשונה כוללת מיסוי על תנועות במט"ח, והאפשרות השנייה והמרכזית, שנבחנת כעת, היא הטלת מגבלת נזילות על עסקות "החלף" - העסקות העיקריות של ספקולנטים.

      בעסקת "החלף" מחליטים שני הצדדים כי יחליפו ביניהם מטבעות בעוד תקופה (למשל בעוד חודש), לפי שער שנקבע כבר היום. ספקולנטים נוהגים לבצע את ההימור על מטבעות באמצעות עסקות לטווח קצר, כלומר עד 30 יום, כדי לשמור על נזילות גבוהה. חיסונים פיננסיים מציעה להטיל מגבלת נזילות, שתהפוך עסקות אלה ליקרות ובלתי כדאיות לספקולנטים. מגבלה כזו צפויה להכביד על פעילות ספקולטיווית, ולהבריח גופים שמגיעים לישראל כדי לעשות "סיבוב" פיננסי מהיר.

      ההגבלה אינה כוללת עסקות ספוט, ובכל מקרה, יבואנים ויצואנים שמעוניינים להגן על עצמם משינויים בשער החליפין עשויים לקבל פטור מהמגבלות.

      בבנק ישראל, הגוף הממונה על המסחר במט"ח, מכירים את העבודה של חיסונים פיננסיים ומודעים לעמדת מכון היצוא - אך מתנגדים להגבלת פעילות או להתערבות רגולטורית במסחר, וסבורים כי המסחר צריך להיות חופשי לחלוטין.

      עוד אומרים בבנק ישראל כי הבנק עוקב אחר הנעשה בשוק המט"ח, ומתערב במידה והמצב חורג מהנורמה - כפי שעשה לפני כמה חודשים.

      בהתייחסו להצעת החוק שהגיש ח"כ חיים כץ לפני כמה ימים להטלת מיסוי של 35% על רווח מהשקעה במט"ח, אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כי "כדי לטפל בבעיה של השקל החזק, הוצע להטיל מס על יבוא הון. אני מזכיר לכם את צ'ילה, שם נוסה הפתרון הזה. אך זה לא הצליח, ולכן הם ויתרו עליו".

      "כרגע אנחנו מפסידים במלחמה"

      "עד שמישהו יתעשת, המצב ימשיך להיות קשה", אומר רויטר. "מדינת ישראל נלחמת בספקולנטים, וכרגע אנחנו מפסידים במלחמה. אמנם המעבר משוק חופשי לשוק רגולטורי יגרום לצמצום בשוק המט"ח, אבל זהו מחיר ששווה לשלם כדי להגן על מדינת ישראל ולמנוע את הרס הכלכלה".

      הצוות העוסק בעניין כולל את רויטר, את הכלכלן הראשי של החברה פתחיה בר שביט, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ואת דיוויד קרן הבריטי, ששימש הכלכלן הראשי של בנק נט ווסט הבריטי, וכיום משמש היועץ של לשכות המסחר באנגליה.

      רויטר מעריך כי אם הדולר יירד מתחת לרמה של 3 שקלים, כלומר ב-8.5% נוספים, תיאלץ הממשלה להטיל מגבלות על שוק המט"ח בישראל. לרויטר ביקורת קשה על בנק ישראל, שרוכש מדי יום 25 מיליון דולר: "מדובר בסכום מגוחך שלא מזיז את שער הדולר. הבנק הרי יכול לרכוש 6 מיליארד דולר בשנה, ולא ברור מדוע הוא עושה זאת בצורה הנוכחית, שאינה עוזרת - ולא באמצעות רכישות גבוהות באופן אקראי".

      בתחילת יוני פורסם ב-TheMarker כי משרד האוצר רכש דולרים ברמה של 3.23 שקלים. בימים שלאחר מכן טיפס הדולר והגיע לרמה של סביב 3.4 שקלים, ורויטר רואה בכך דוגמה טובה להתערבות במסחר, שמחוללת שינוי אמיתי.

      "בארה"ב, הכלכלה הכי חופשית בעולם, בית הנבחרים האמריקאי בודק אפשרות לצמצם פעילות ספקולטיווית בשוק הנפט, כי שם מבינים שהעליות הספקולטיוויות פוגעות בכלכלה ושיש צורך להגבילן רגולטורית", אומר רויטר. "הבדיקה שם נעשית באמצעות ה-CFTC, הרגולטור המפקח על שוק חוזי הסחורות. אם הגבלות על מסחר ספקולטיווי טובות מספיק עבור ארה"ב, זה בטוח טוב גם עבור ישראל".

      "ההצעה תעבור בתוך חודשיים"

      "הספקולנטים צוחקים על מדינת החלם ואנחנו מתכוונים להלחם באוזלת היד הזו עד חורמה", אומר יו"ר מכון היצוא, דוד ארצי. "תהיה פה מלחמת עולם: אם הממשלה ונגיד בנק ישראל מפחדים לצאת מהמקלטים, נכריח אותם לעשות זאת באמצעות חוק".

      במכון היצוא תומכים הן בהגבלה שתוטל על המסחר עצמו, והן בהצעת החוק שהגיש ח"כ כץ. לפי ארצי, "מי שמביא לישראל כסף לצורך יצוא או להשקעות אמיתיות, וגם משקי בית - ייהנה מפטור. אבל כל מי שמביא כסף לטווח קצר, כדי לבצע 'סיבוב' מהיר - ימוסה בהתאם". ארצי אומר כי במקביל מתקיימים מגעים עם בנק ישראל, וכי אף דיבר עם פישר בעניין, שאליו גם תוגש העבודה של רויטר.

      "יש לנו כוח עצום, ויש לנו עשרות חברי כנסת שמודעים לפעילות שלנו ומאזינים לנו", אומר ארצי. "אנחנו לא מבקשים סובסידיות או עזרה ממשלתית, אלא רק שהממשלה תדאג שלא נהיה חלק מהקזינו. היינו מעדיפים שבנק ישראל ינקוט בתקנות מתאימות, אך זה לא קורה, ולכן בחרנו ללכת בדרך של חקיקה. כעת ההצעה היא בשלב טרומי בלבד, אבל בתוך חודשיים ההחלטה תעבור - כי יש לנו רוב בקרב חברי הכנסת".



      החזר ההוצאות עובר לשקלים

      לראשונה מאז קום המדינה, נציגי המדינה בחו"ל יקבלו החזרי הוצאות על פי המטבע המקומי - ולא בדולרים כפי שהיה נהוג עד כה. מדובר בכל הוצאות המחיה, כמו מזון, אך לא בהוצאות הלינה. השינוי יחול על שגרירי ישראל ועל נציגים ישראלים נוספים השוהים בחו"ל. הדברים הובאו לידיעת הנציגים באמצעות מכתב, עליו חתום סגן החשב הכללי באוצר, דן ג'ונה.

      ההחלטה התקבלה בוועדה שבה יושבים נציגים ממשרד החוץ והחשב הכללי, ואשר בראשה עומד הממונה על השכר, אלי כהן. עד כה קיבלו הנציגים תשלום בדולרים, ואולם עקב שער הדולר הנמוך והאינפלציה העולה בעולם החזרי ההוצאות של הנציגים הלכו ופחתו, ומנגד הוצאותיהם גדלו. נציגים רבים אף פנו בתלונה בעניין. פירוש מנגנון ההצמדה החדש הוא כי במידה והדולר יתחזק, עשויים ההחזרים לקטון במונחים שקליים.

      הדולר צנח ל-3.284 שקלים

      הדולר איבד אתמול 1.618%, ושערו היציג נקבע על 3.284 שקלים. מתחילת השנה איבד הדולר 14.6% לעומת השקל. בנוסף נודע כי הבנקים הזרים HSBC לונדון ו-RBC הם שמכרו שלשום דולרים בסכומים גבוהים, וכי מרבית המוכרים כיום הם שחקנים מקומיים.

      מישל מזרחי, מנהל המסחר בחדר העסקות בבנק דיסקונט, אמר אתמול כי "המכירות הגיעו מכמה ערוצים, והתחושה היא שמדובר בכסף אמיתי שנכנס ולא כסף שמגיע ממניעי ספקולציה בלבד".

      לדברי מזרחי, בימים אלה מתנהל שוק המט"ח בצורה טכנית מאוד, וכאשר שער החליפין לא מצליח לשבור רמת התנגדות כלפי מעלה - הוא פשוט מתרסק. כך למשל, רמה של 3.43 שקלים היתה רמה טכנית חזקה, וכשהדולר לא הצליח לחצותה, הוא פשוט קרס והגיע לרמות הנוכחיות. "בימים האחרונים נכנס מספיק כסף שהוריד את שער הדולר, ובינתיים אנחנו לא רואים קונים בשוק", אמר מזרחי. "לכן הדולר ממשיך לרדת".

      אף שמדובר בכסף שאינו ספקולטיווי, מזרחי מעריך כי חלק מהדולרים נקנו לפני כשבוע, בעקבות הדיווחים על תקיפה ישראלית אפשרית באיראן. כעת, לאחר ההערכה המחודשת, יש מי שמוכר את הדולרים שקנה - ובעצם סוגר את הפוזיציה הזו.