לאחר שהרצון שלנו הפך לברור והצטיידנו במחשבות מדויקות ובלהט רגשי, הצעד הבא שיקדם את תהליך היצירה שלנו הוא אמון, בלתי מנוצח ובלתי מתפשר. אמון הוא תחושה של "מגיע לי", "אני יכול", "מה שאני מבקש הוא לא מוגזם, זה קיים ביקום ויגיע גם אלי". האמון ממקד אותנו במטרה, מעודד אותנו ומלבה את הלהט הרגשי שלנו לאורך כל זמן היצירה. מכיוון שיצירה מצריכה בדרך כלל זמן וסבלנות, אמון נותן לנו את הסבלנות להישאר בתהליך במשך כל הזמן שנדרש ליצירה, גם כשקשה.
מטופלת שלי, דקלה (שם בדוי), לא האמינה שמגיעה לה זוגיות אוהבת. רוב מערכות היחסים שניהלה היו עם גברים נשואים. חוסר האמון של דקלה נבע מכך, שבילדותה המבוגרים סביבה לא חיו בזוגיות טובה ויותר מזה, נראה היה לה שהם חיים בסוג של בית כלא.
למרות שבבגרותה דקלה ראתה את חברותיה חיות בזוגיות אוהבת, היא עדיין לא האמינה שזה יכול לקרות גם לה. באחת הפגישות, דיברה דקלה בגעגועים על סבא שלה, על הרכות שהייתה בו, על הסיפורים שסיפר ועל סבתא שלה. באמצעות תרגילים שעשינו, התחברה דקלה לילדות שלה עם סבא, שם היא חוותה את הרכות שבה וגם משפחתיות אוהבת. ההתחברות של דקלה לאהבה שהייתה בין סבא לסבתא שלה, אפשרה לה לראות שיש זוגיות אוהבת אצלה במשפחה והביאה אותה להאמין שזה יכול לקרות גם לה. דקלה החלה להיפגש עם גברים רווקים, בני גילה. עם הגבר השלישי היא מצאה אהבה ואף נישאה לו.
תרגיל התבוננות
מקור האמון הוא בהבנה שאנחנו ילדים אהובים ביקום הזה ובקבלה שיש שפע ביקום ובתוכנו. השפע שבתוכנו הוא היכולת לחשוב ולהמציא, רגשות רבים ומגוונים, גוף עם יכולות מופלאות, נשימה שמגיעה אלינו בצורה אין סופית ועוד. השפע ביקום הוא של מזון במגוון טעמים, שפע של מתכות ואבני חן, מגוון צבעוני מרהיב של פרחים, מים מגשם, נהרות וימים, שמש שמאפשרת את החיים כאן ויופי אין סופי. את כל השפע זה קיבלנו בעבר ואנחנו ממשיכים לקבל אותו בכל יום, הוא שלנו ובשבילנו, כך שאין כל סיבה שהיקום לא ימשיך להרעיף אותו עלינו גם בהמשך. זה תלוי רק בנו ובנכונות שלנו לקבל שזה כך ולתת לזרעים האלו לנבוט בתוכנו.
ליקום אין אף פעם רצון למנוע מאיתנו את מבוקשנו. ההיפך הוא הנכון. את זה אפשר לראות על ידי התבוננות פשוטה בחיים. הנה תרגיל התבוננות: שב במקום שקט, בבית, בחוף הים, ביער. התבונן בעולם ורשום את כל מה שאתה מקבל מהיקום הזה על בסיס קבוע, למשל מזון, נשימה ויופי. הכן רשימה נוספת של כל הדברים שאתה מקבל מעצמך על בסיס קבוע, כמו: חשיבה, תחושות, כשרונות (תיזכר בזמנים בהם הצלחת או התגברת). כל יום, במשך שתי דקות, עצום את עינייך והתמקד בשתי הרשימות האלה, תעריך את השפע ותהיה בהודיה על כך. חזור על תרגיל זה במשך שבוע.
למרות הידיעה הכללית שאנחנו מקבלים כל הזמן שפע מהיקום ומגיעים להישגים בחיינו, אנחנו לא מתמקדים בפרטים והאופן שבו הדבר קורה. זוהי אחת הטעויות האופייניות שלנו, שבגללה אנחנו לא מזינים את המוח התת מודע במידע הזה ולא חווים את השפע שסביבנו ובתוכנו.
מהר מאוד הדבר מוביל לתחושה ש"אנחנו תמיד אחרונים בתור" וש"לא מגיע לנו". התרגיל הוא לא יותר מהכנת זוג רשימות פשוטות, אך כשאתה מוכן לקבל את העובדה שהמציאות היא כזו, יתחיל להתרחש תהליך בו תאמין יותר ויותר באמת ובתמים, מהלב ולא מהראש, ש"מגיע לך", כי זה בעצם כבר קורה.
שני דברים עיקריים עוצרים אותנו מלהאמין שהיצירה שלנו תתממש. האחד הוא התבוננות במציאות הפיזית, הלוקה בחסר, שגורמת לנו לחשוב: "קשה לי להאמין שאקבל את מה שאני רוצה למשל שקט פנימי, מכיוון שקשה לי לדמיין את עצמי עם דבר שאין לי ומעולם לא היה לי". זוהי מחשבה משונה. הרי ברור שאין לנו את מה שאנחנו רוצים, אחרת לא היינו רוצים ליצור אותו.
הדבר השני שבולם את האמון היא המחשבה: "קשה לי להאמין שאקבל משהו שלא קיבלתי כבר בראשית חיי". למשל: "אם לא נולדתי עשיר, לא אהיה אף פעם עשיר". חשיבה כזו מניחה שנולדנו עם "אות קין" שאנו נושאים איתנו, בעולם סטטי ולא משתנה. זה פשוט לא נכון, כי העולם כן משתנה סביבנו כל הזמן ולכן גם אנחנו יכולים להשתנות.
מכשולים אופייניים ביצירה: חוסר אמון או תחושה ש"לא מגיע לי" וש"אני לא יכול". מחשבות ורגשות מנוגדים ביחס לדבר שאנחנו רוצים.
לטפח את האמון
כאן המקום להציע תרגיל שמטרתו לטפח את האמון בכך ש"אני יכול": שב במקום שקט ועשה את תרגיל ההתחברות ל"אני הפנימי" (התרגיל נמצא במעגל ה"רצון"). תוך כדי התרגיל, נסה להיזכר בסצנה מהילדות או הנעורים, בה הצלחת בתחום כל שהוא והרגשת "אני יכול!", כמו למשל כשהצלחת במבחן קשה או השלמת עם חבר. אפשר להתמקד גם ברגע בו הרגשת ש"מגיע לך". למשל: כאשר קיבלת דבר שהיה חשוב לך באותו רגע - צעצוע או רשות לצאת לטיול מאתגר. החזק בחוויה הנעימה הזו באמצעות התבוננות בפרטים, תחווה אותה בכל הגוף ותיהנה. שים לב, במה השתמשת כדי להשיג את הדבר שרצית? בחוכמה, באומץ, בהתמדה, ברכות, בנדיבות. תכונות אלה נמצאות עדיין בתוכך.
חזרה על התרגיל במשך שבוע תעלה את התכונות הרצויות למודעות שלך ותמצא שהן מתבטאות בהתנהגותך בחיי היומיום, שהן אף פעם לא עזבו אותך. נסה להשתמש בהן ביצירה שלך עכשיו.
מטופל שלי, רועי (שם בדוי), רצה לחוות יותר את האנרגיה הגברית שלו. רועי חזר לילדות ונזכר בסצנה בה הוא הציל את אחיו הגדול ממנו בשנתיים, מחבורת בנים שהקניטה אותו. בתרגיל רועי ראה איך הוא צועק על הילדים הגדולים, למרות הפחד מהם ואיך הוא רץ הביתה להזעיק את הוריו. בסוף התרגיל רועי חווה את עצמו כילד קטן עם תחושת בטחון והדם שירד לו מהברך הימנית הוכיח לו שהוא גם אמיץ. רועי חזר על חוויה זו פעמים רבות, מה שגרם לתחושת הביטחון ולאומץ שבו לפרוח. לאחר חמישה ימים רועי השתמש באומץ שגילה בתוכו, כאשר השיב באסרטיביות לעמית בעבודה, שנהג להפחית מערכו בפומבי לעתים קרובות.
בכתבה הבאה, "פעולות בעולם הפנימי", נלמד את התרגיל המשמעותי ביותר ביצירה, שמתרחש עמוק בתוכנו, היכן שמתחילה היצירה.