המשימה: להציל את העולם

מה היית עושה לו היית מגלה שהכל תלוי בך? מה היית עושה לו היית מגלה פתאום שהתפתחות המין האנושי כולו תלויה בך ורק בך? מה היית עושה?

קח סיכון ונסה משהו. שחרר את הדמיון שלך. תאר לעצמך שאתה יושב לבד באוטובוס צפוף מאנשים. אתה בדרכך לעבודה. פתאום, ללא כל סיבה, הכל משתתק. אינך יכול לשמוע עוד כל צליל, הקולות סביבך נעלמים ואז הכל הופך אפילו לדרמטי יותר. עכשיו אתה גם לא מסוגל לראות דבר. הכל נעלם. פתאום אתה מוצף באור לבן בוהק. לכל כיוון שאתה מביט אתה רואה רק בוהק מסנוור. לתדהמתך ההולכת וגוברת, ישות בלתי-נראית מודיעה לך שהתפתחות המין האנושי כולו תלויה רק בך. ולפתע, כמו שהכל הופיע, הכל נעלם. המום, אתה מגלה שוב את עצמך באוטובוס הצפוף, מוקף בנוסעים שנמצאים בדרכם לעבודה.

מה היית עושה לו התרחיש הזה היה קורה לך? האם היית מסוגל להתחמק מההשלכות המהממות של הציווי המוחלט? האם הייתה לחוויה הזו השפעה עמוקה על היחס שלך לתנועת המחשבות שלך? האם היא הייתה משפיעה על היחס שלך כלפי החוויה הרגשית שלך, המשתנה מרגע לרגע? האם הייתה לתגלית העצומה הזו השפעה כלשהי על היחס שלך כלפי העבר, כלפי ההווה וכלפי העתיד?

האם היה היחס שלך לחיים ולמכלול חוויתך משתנה באופן חד-משמעי, או האם אתה שקוע כל כך בדרמה של חייך האישיים שהיית מצליח להישאר ללא שינוי? כן, האם היית עדיין מסוגל להמשיך ולהאמין בתוקף שיש ליחס אנוכי עד אימה כלפי החיים?

הדרך היחידה שבה העולם האומלל הזה יוכל להשתנות באמת היא אם כל אחד יהיה מוכן להתעלות מעבר למימד האישי באופן הירואי ולא פחות מזה. כל דבר אחר יאפשר לנו להישאר במצב בו השאיפות שלנו מכוונות רק בשביל עצמנו. כקבצנים, נמשיך לחיות בעינוי של מצב בלתי פוסק של חוסר. רובנו מוכנים לחיות כך את חיינו.

כדי שנוכל להגשים את האידיאליזם המשחרר, שרבים מאיתנו חוו בבהירות בזמן זה או אחר בחיינו, עלינו להיות מוכנים ליטול על עצמנו משא כבד: את האבולוציה של הכלל. כדי להצליח, עלינו להיות מוכנים להילחם בהתניות החזקות, המודעות והבלתי מודעות של האנושות כולה. כלומר, עלינו לצאת מהצללים ולהיחשף אל האור. כמו אטלס, עלינו להיות מוכנים לשאת את העולם כולו על כתפינו. זו משימה אדירה. כך שאם היה קורה לך משהו בלתי רגיל, מה היית עושה?

מתוך הפרק האחרון בספרו של אנדרו כהן "לחופש אין היסטוריה", שראה אור בשנת 1997.