פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עלייתו ונפילתו של שכר המינימום

      שכר המינימום אמנם עלה היום ל-3,850 שקל, אך בניגוד להבטחות של עמיר פרץ בבחירות, זו עלולה להיות העלייה האחרונה

      את תחילתו של אביב 2006 העביר איתי אשר, פעיל מפלגת העבודה, בצומת בכניסה לירושלים כשהוא מחלק לנהגים העוברים והשבים שטר של אלף דולר. הימים היו ימי בחירות ו"שטר" האלף דולר היה בעצם סיסמת הבחירות המרכזית של מי שהתמודד אז על ראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה, עמיר פרץ. יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון לשעבר, למי שהספיק לשכוח, התחייב כי מפלגת העבודה תפעל לעלות את שכר המינימום לאלף דולר (בימים שהדולר עוד היה שווה משהו) וניהל קמפיין בחירות סביב הבטחה זו.

      מאז הספקנו לחוות מלחמה, שבויים, נשיא הולל, אלפי קסאמים ופוליטיקאים נחקרים. פרץ נעלם מהצמרת המדינית ואיתו גם הדיון הציבורי סביב אחד הנושאים הכי חשובים עבור כל שכיר שלישי במשק - שכר המינימום. "היום אני חושב כי מיקוד מערכת הבחירות בהעלאת שכר המינימום היה שגיאה", אומר אשר, שמאז הספיק להמיר את חברותו במפלגת העבודה בהקמת אתר האינטרנט הפוליטי הפופלרי "עבודה שחורה". "עם זאת, אני מאמין שהבטחות צריכים לקיים. אם מפלגת העבודה רוצה לחזור לשלטון על בסיס הישגים כלכליים-חברתיים, היא חייבת להתמקד בשכר מינימום".

      אז נכון, שכר המינימום כן עלה בשנתיים האחרונות. כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני בין אהוד ברק לאהוד אולמרט, אמור היה שכר המינימום לעלות עד דצמבר השנה ב-520 שקל. העלייה הזו, האחרונה על פי ההסכם, נדחתה שוב ושוב. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, היא אמורה להיכנס לתוקפה החל מהיום (שלישי).

      אחריה יתקבע שכר המינימום על הסכום של 3,850 שקל לחודש, שהם כ-177.70 שקל ליום למי שעובד חמישה ימים בשבוע, ו-154.01 שקל ליום למי שעובד שישה ימים בשבוע. שכר המינימום לשעה המחושב לפי 186 שעות בחודש, יסתכם ב-20.70 שקל לשעה. אם לוקחים בחשבון את העלייה במחירי המזון והדלק, מבינים כמה מינורית העלייה הנוכחית של שכר המינימום, שעלולה להיות העלייה האחרונה לשנים הקרובות.

      דו"ח של מרכז אדווה שפורסם ב-2007 חושף כי למרות השיפור הכלכלי בישראל, מצבם של השכירים בעלי השכר הנמוך רק החמיר. מנתוני הדו"ח עולה, כי בשנת 2006 18.8% מכלל השכירים חיו מתחת לקו העוני. הסיבה לכך היא המדיניות של "יציאה לשוק העבודה" שהנהיג בנימין נתניהו בזמן שכיהן כשר האוצר בממשלת שרון. הניתוח החודרני שביצע נתניהו אולי הצליח אבל החולה ללא ספק מת. 32.7% מהשכירים במשק הרוויחו בשנת 2006 שכר מינימום או אפילו שכר נמוך יותר.

      פנטזיה פרועה

      להזכירכם, על פי ההסכם המקורי בין מפלגת העבודה לקדימה, הפעימה הנוכחית היתה אמורה להיות רק שלב ביניים בדרך ליעד הנכסף של שכר מינימום של 4,600 שקל. מה שבזמנו נראה ריאלי מסתמן היום כפנטזיה פרועה. מאות אלפי ישראלים המשתכרים שכר מינימום ייאלצו לחכות. למי? לא ברור.

      בחירות לא נראות באופק ולמפלגת העבודה אין אינטרס, ככל הנראה, לפוצץ את השותפות עם קדימה על נושא פעוט, לכאורה, כמו שכר המינימום. מה שלא עשו פרשיות אולמרט בטח שלא יעשו עוד 750 שקל, שהיו יכולים להתווסף למשכורת של כמעט כל שכיר שלישי במשק. מסתבר שבסדר יום הלאומי של אהוד ברק יש דברים הרבה יותר בוערים.

      "העלאת שכר המינימום היא הישג חברתי, אבל כמו כל הישג שלא ממשיכים אותו ונשחק, כך גם הנושא של שכר המינימום שנדחה שוב ושוב נשחק", אמר לוואלה! חדשות עמיר פרץ, מוביל המהלך למען העלאת שכר המינימום. "נכון שהאירועים הביטחוניים דחקו את הנושא מהדיון הציבורי, אבל אני מניח שלקראת הדיון על התקציב הנושא יעלה שוב. אני אישית מתכוון להעביר בשבועות הקרובים הצעת חוק להמשיך את הפעימות ולעלות את שכר המינימום עד לרמה שאליה שאפנו: 4,600 שקל".

      בחודש אפריל השנה התקיים בישראל כנס בינלאומי שעסק בנושא שכר המינימום. בכנס השתתפו בכירים ממפלגת העבודה, כמו שר הרווחה יצחק הרצוג, שפירט בכנס את מדיניות הממשלה לצמצום העוני ועידוד יציאה לעבודה, ח”כ אבישי ברוורמן, ח"כ קולט אביטל וכמובן גם ח"כ עמיר פרץ. כמו כן השתתפו בכנס עופר עיני, יו”ר ההסתדרות ונציגים בכירים ממדינות שונות מאירופה, שהציגו את הנתון לפיו ל-20 מתוך 27 המדינות החברות באיחוד האירופי יש חוק שכר מינימום. בסופו של הכנס התברר, כי אם יש משהו שעליו הנוכחים מסכימים הוא על החשיבות של שכר המינימום כאמצעי להבטחת ביטחון כלכלי לאזרחים רבים.

      באנגליה התפתח בשנות התשעים מושג הנקרא שכר מחיה בכבוד (Living Wage). הכוונה היא לשכר הבסיסי שמאפשר להוציא את העובדים מקו העוני ושיאפשר להם להתפרנס ולהתקיים בכבוד. כלומר, שכר המספיק לצרכים בסיסיים כמו תשלומי ביטוח בריאות, טלפון, גן ילדים ודירה. האם גם בישראל יפנימו קובעי המדיניות כי בעידן שבו אנו חיים, אזרח שקורע את עצמו בעבודה ומשתכר רק 3,850 שקל לחודש לא חי בכבוד?