עבריינות מטורפת, או טירוף עברייני?

טענת "אי השפיות הזמנית" פופולרית במקרי רצח, בעיקר כשההגנה אובדת עצות. בקרוב תיבחן האסטרטגיה הזו בשני מקרים שזכו לתהודה

נתיב נחמני

התרחיש דומה, ונשמע כבר מוכר: המשטרה עוצרת חשוד, ומדווחת כי בידיה ראיות המעידות כי הוא רוצח מבוקש. הפרקליטות מצהירה כי תגיש כתב אישום. הסניגורים מגששים בחומר הראיות, וכשהם מגלים שהתיק שעומד מולם נראה תפור וחתום, הם מתכוננים לירות את הכדור האחרון במחסנית ההגנה - טענת "אי השפיות הזמנית".

המקרה האחרון והמפורסם בסדרה היא התיק של ת' בן ה-17, החשוד ברצח עו"ד ענת פלינר ז"ל. ת' נתפס אמנם במקרה, אולם לאחר בדיקת DNA וטביעות אצבעות שנלקחו ממנו, נקבע בוודאות (הוודאות שמאפשר כלי החקירה הזה) כי הוא זה שאחז בכלי הרצח. על פניו הפרטים מעידים על רצח מתוכנן, אז כיצד ניתן להתייחס לטענת אי השפיות הזמנית במקרים בהם עבריינים פועלים בצורה הנראית לפחות מחושבת, כשהקורבן אינו מקרי, וכשלאחר הרצח החשודים אף מטשטשים את עקבותיהם?

לפני כשלוש שנים, באחד מערבי שישי, הלכה מעיין ספיר סמוך לביתה ברחובות בדרכה לחבר. ד' ראה אותה, התקיף אותה והפילה באלימות למדרכה. אב ובנו ששבו מתפילה בבית הכנסת ראו אותה מעולפת בידיו ושאלו למעשיו- ד' טען כי הבחורה שיכורה וביקש מהם לעזוב אותם לנפשם. אז גרר ד' את ספיר למקום חשוך, שם אנס אותה, ביצע בה מעשים מגונים ולאחר מכן חנק אותה למוות.

כבר בניידת, לאחר שנעצר, הוא התוודה בפני השוטרים. להגנתו טען ד' כי פעל תחת השפעת אלכוהול לאחר שהסניף אדי דבק מגע ושתה משקאות אלכוהולים. הוא טען כי בזמן הרצח חשב שמדובר בהזיה. בזמן מעצרו ניסה להציג עצמו כמי שסובל מתנועות לא רצוניות ודיבר באופן לא סדיר, אך חוקר משטרה העיד כי בכל פעם שהושאר לבדו, כשחשב שאין מבחינים בו, נעלמו העוויתות.

במהלך משפטו של ד', סניגורו אף הציג חוות דעת מומחה, קרימינולוג קליני, שהעידה על כך שסבל מאי שפיות זמנית בזמן הרצח ועל כן לא יכל להבחין בין טוב לרע. אך ההצגה לא עזרה: "המומחה, שהפך עצמו לטוקסיקולוג, פסיכיאטר ואף לשופט, לא לקח בחשבון שום נתון רלוונטי שעלול היה להפריע לו בדרך לקביעת ממצא שירצה את ההגנה ששכרה את שירותיו", אמרו השופטים. "מילותיו לאותם שניים שראו אותו בשעת מעשה, הוכיחו כאלף עדים שהנאשם היה במלוא עשתונותיו גם בסיטואציה שספק אם אחרים, בגירים ממנו ומנוסים ממנו, היו נחלצים ממנה בתושיה כה רבה", קבעו השופטים ושלחו אותו למאסר עולם.

אם כן, גם כאשר מציגה ההגנה חוות דעת מומחים שמגבה את טענותיה לאי שפיות, לא בטוח שתצליח לצלוח בבית המשפט את מבחן ההיגיון הבריא. אם כך מדוע בוחרים הסניגורים בטענת אי השפיות כקו הגנה? מאחורי הקלעים חלקם מתוודים - כשהראיות חותכות, לעתים פשוט אין ברירה.

"שדים" או תכנון מדוקדק?

ימים ספורים לפני סוף השנה שעברה, שרד העבריין רפי אוחנינה ניסיון חיסול. בין החשודים היו יעקב אלפרון, בנו דרור, וחברו ליחידת הצנחנים אמיר נגרקר. נגד יעקב ודרור אלפרון התקשתה המשטרה לבסס תשתית ראייתית ולבסוף, לאחר שבועות ארוכים בהם היה נתון האב במעצר, היא נאלצה לשחררו. הבן נמלט. היחיד שנשאר בידי חוקרי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב היה נגרקר.

במשטרה ובפרקליטות נלחמו על מנת להוכיח את אשמתו. לטענתם, בידיהם דו"ח מעבדת זיהוי פלילי הקובע התאמה וודאית בין נשקו הצבאי של נגרקר לבין התרמילים שנמצאו בזירה. נתוני איכון מכשיר הטלפון הנייד שלו סותרים את גרסתו לגבי מקום הימצאו בשעת האירוע. השוטרים סיפרו כי נגרקר התוודה בפני שותפו לתא, שהיה מדובב מטעם המשטרה. כשנאלץ להתמודד מול הראיות, נגרקר - בן טובים ללא עבר פלילי וחייל ביחידה מובחרת, ניסה גם הוא לתלות את מזלו בעולם הפסיכיאטריה.

בפרקליטות כעסו על עצם העלאת הרעיון. נציגיה גרסו כי אין ספק שנגרקר שפוי, וכי לא יתכן כי אדם שניסה להתנקש בחיי אחר, בנה לעצמו אליבי מתואם היטב עם מכריו ומיד לאחר הירי פעל להעלמת הראיות (בין היתר כשהחליף את המכלול בנשקו) - יטען שפעל שלא במודע. אך כך היה: בניסיון לא מוצלח הופנה החשוד לבדיקה פסיכיאטרית, בה נקבע כי הוא בריא בנפשו. הפסיכיאטר קבע כי למרות שמושא בדיקתו נמצא כטיפוס נגרר וילדותי במקצת, הינו שפוי, והוא הותיר אותו להתמודד עם ההאשמות נגדו בבית המשפט.

ביום שלישי הבא יתקיים דיון נוסף בעניינו של ג'וליאן סופיר. לפני כשנתיים עלה סופיר על מונית לנסיעה ארוכה מירושלים לתל אביב - דרך נתניה, זאת לאחר שווידא שנהג המונית ערבי. במהלך העצירה בנתניה ספיר אסף את כלי הרצח. כשהגיעו לתל אביב הזמין את הנהג לעלות לדירתו, שם הוא מואשם כי שיסף את גרונו ודקר אותו עשרות פעמים. לאחר מכן יצא לנהוג במונית. הוא נתפס כשבגדיו מגואלים בדם.

חוות דעת מומחים גיבתה את הרושם כי סופיר לוקה בנפשו. לדבריו, "הרוחות" דיברו אליו. אך עורך דינה של משפחת הנרצח חושב אחרת. לדבריו התנהגותו של סופיר היא הצגה ולא יתכן שפעל בקור רוח כפי שפעל, שעה שהיה נתון במצב פסיכוטי. בכתב האישום טענה הפרקליטות כי סופיר תכנן היטב את הרצח, וכי זמן רב לפני כן גמלה בליבו ההחלטה לרצוח ערבי. בשבוע הבא צפויים השופטים להכריע האם טענת אי השפיות תתקבל - האם סופיר יופנה לטיפול ולאחר תקופה לא ארוכה ישוחרר לביתו, או שמא ישלח למאסר עולם.

בעוד מספר ימים צפוי גם הפסיכיאטר המחוזי לתת את החלטתו באשר לשפיותו של ת', נער "נורמלי לחלוטין" לטענת קרוביו, ובעל רקורד פלילי עשיר למדי, שיום בהיר בגיל 15, בשעה שבמקרה נשא סכין על גופו, לפתע "שמע קולות בראשו", אשר הורו לו לרצוח את ע"וד פלינר. שני המקרים הללו יהוו עוד מקרי מבחן מעניינים באסטרטגיית "אי השפיות הזמנית" הפופולרית במשפט הפלילי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully