המתכון לחיים טובים

עד עכשיו גיבשנו רצונות ברורים, חידדנו אותם באמצעות מחשבות מדויקות והזנו את תת המודע במחשבות אלו. הגיע הזמן להוסיף את מרכיב הרגש ליצירה - שמחה, התלהבות, להט, תשוקה, התרגשות, רצון עז. רגש הוא כמו חום פנימי, הוא הדלק ביצירה.

אחת מתלמידותיי, רווית (שם בדוי), אם חד-הורית, נאלצה לעבור דירה עם בנה גילי בן ה- 11. היא לא מצאה דירה מתאימה באזור מגוריה ולכן נאלצה לחפש בשכונה זולה יותר. ביום חתימת החוזה אמר לה גילי, עם דמעות בעיניו ובהחלטתיות: "אני לא רוצה לעבור לשכונה אחרת ולהיפרד מהחברים שלי". אהבתה של רווית לגילי יצרה בה רצון עז ונחישות למצוא דירה בשכונה שלהם. לאחר שבועיים היא מצאה את הדירה המתאימה.

המחשבות והרצונות שלנו, כשהם מחוברים לרגש, יש בכוחם להביא לשינויים משמעותיים בחיינו. תשוקה לאדם אהוב תניע אותנו לחצות אוקיינוסים, רגש של שמחה ישאיר אותנו על רחבת הריקודים מעבר ליכולתנו הפיזית הרגילה. רגש מכניס אותנו עמוק לתוכנו, נותן לנו נגישות לכוח ולעוצמה שבנו ומניע אותנו למטרה.

בנוסף, כאשר אנחנו מחוברים לרגשות שלנו הם מחברים אותנו לאני הפנימי, שמחבר אותנו למדריכים הרוחניים וליקום - משניהם אנחנו מקבלים עזרה, ידע, יכולות, אינטואיציה ומערכת הדרכה. האחרונה היא מקור מידע שעוזר לנו לזהות מה מתאים לנו ומה לא, ולבחור ביניהם. מערכת ההדרכה המופלאה הזו של הרגשות, מעוררת בנו תחושה טובה כשאנחנו חושבים, מרגישים או עושים דברים שטובים לנו, ולמעשה אומרת לנו "ללכת על זה".

בדומה לכך, מתעוררת בנו הרגשה לא טובה כשאנחנו חושבים, מרגישים ועושים דברים שאינם טובים לנו. זוהי נורת אזהרה עבורנו לעצור ולחשוב שוב האם כדאי לנו לפעול. תקשיבו לרגשות העמוקים האלו, היעזרו בהם. ניתן להגיע אליהם ביתר קלות דרך תרגיל "התחברות לאני הפנימי", דרך שקט עמוק, מוזיקה מרגיעה וכדומה.

לעתים נחווה להט כלפי משהו שאנחנו מאוד רוצים, בצורה טבעית וכמעט אוטומטית. את הזמן הזה כולנו מכירים: כשיש לנו רצון כלשהו ואנחנו לא יכולים להפסיק להתעסק בו, לחשוב עליו או לדבר עליו. אנחנו מתעוררים איתו בבוקר והולכים לישון איתו בלילה.

לעומת זאת, לפעמים יהיה לנו רצון, אולי אפילו צורך במשהו, אך לא יהיה בנו את הלהט הדרוש ליצור אותו. בזמן שכזה, נצטרך להפעיל את הלהט בצורה מכוונת. מטופלת שלי, רחלי (שם בדוי), חלתה בדלקת פרקים ורצתה מאד להחלים, אך לא היה לה כוח, או להט ליצור בריאות. היא הרגישה חסרת אנרגיה, חסרת תקווה ואפילו קצת בדיכאון.

כדי ליצור להט רגשי ביצירת הבריאות שלה, מצאה רחלי רגעים בהם הרגישה טוב באופן יחסי, אחרי שלקחה את הכדורים ובנקודת זמן זו היא דמיינה את עצמה בריאה וראתה בעיני רוחה את עצמה עושה כל פעולה פיזית שעשתה בעבר ללא כאבים. רחלי הצהירה שוב ושוב: "מהיום הגוף שלי יכול לנוע בחופשיות ולעשות כל פעולה, וזה נותן לי תחושה של חופש".

החזרה על התרגיל הזה, באופן ממוקד ולאורך זמן, יצרה התלהבות שעוררה בהדרגה חווית להט בתוכה. כל שיפור קטן נתן לרחלי כוח ולהט נוסף לעשות שוב ושוב את התרגיל, וכל התמקדות בתרגיל שיפר את מצבה הבריאותי. אחרי חודש רחלי הפסיקה ליטול את הכדורים וחודשיים לאחר מכן החלימה לגמרי.

תשוקה, התרגשות, התלהבות ושמחה ביחס לתוכניות, לחלומות ולרצונות שלנו הן דלק ביצירה ולא רגש ילדותי או דבר שצריך להצניע. ההיפך הוא הנכון: אין שום סיבה לצנן את הרגשות ולתת להן לסגת מפני ההיגיון, האחריות, הזהירות והנטייה שלנו להיות ציניים לפעמים. יצירה שמלווה בלהט רגשי מגדילה לאין ערוך את הסיכוי שנצליח ומקטינה בהתאם את הסיכוי להתאכזב.

אם אין לך להט כלפי היצירה שלך, חשוב שתשאל את עצמך: האם אתה באמת רוצה את מה שנדמה לך שאתה רוצה? האם מישהו אחר רוצה זאת בשבילך, ההורים, החברה, בת הזוג?

מכשולים אופייניים: פחד מהרצון להתלהב, שמקורו בפחד מלהיפגע, להיעלב או להיכשל. לעתים אין לנו מספיק "רעב" לדבר שהצהרנו שרצינו. איננו רגילים לחיות ולפעול מתוך להט רגשי.

כדי להצית את הלהט הרגש, אני מציעה תרגיל שהוא המשך ל"תרגיל הרכבת": המשך את תרגיל הרכבת. הפעם, במקום השלט בו כתוב הדבר שאתה רוצה, דמיין וחווה בצד השני של מסילת הרכבת את עצמך עם האדם או הדבר אותו אתה רוצה ליצור ותן לרגשות שלך לפרוץ את הגבולות ששמת להם. חזור על התרגיל במשך חמש דקות, פעם ביום, במשך שבוע.

לדוגמא, מטופל אחר שלי, דודו (שם בדוי), רצה ליצור יותר בטחון עצמי. הוא ראה את עצמו בצד השני של מסילת הרכבת מדבר עם הבוס התוקפן שלו, כאשר הוא מביע את דעתו בפניו ומסתכל לבוס בעיניים. הוא ראה את עצמו בביתו, מבקש מילדיו שיעזרו בעבודות הבית ללא רגשות אשמה.

דודו חזר על תרגיל זה פעמים רבות במצבים שונים ומול אנשים שונים ובכל פעם הרשה לעצמו להתרגש יותר מהמצב החדש. הוא דמיין בצורה מדויקת, מפורטת ובזמן הווה את המצב החדש. ריכוז מחשבתי זה הצית את הרגש שלו ביצירה. החוויה הרגשית הטובה שדודו חווה בתרגיל נתנה לו עידוד להביע בביטחון את מי שהוא מול אנשים בחייו, וכך לאט לאט רכש בטחון עצמי בכל התחומים בחייו.

בשבוע הבא נכיר את המעגל הרביעי בתהליך היצירה הגדולה - "אמון".