מי שביקר בתחילת החודש באירועי שבוע הספר בכיכר רבין בוודאי הופתע לגלות כי ההתגודדות הגדולה ביותר של סופרים ואנשי רוח הייתה דווקא סביב הדוכן שהחתים עוברים ושבים נגד הצעת החוק בנוגע לטיפול בפליטים. ההצעת החוק הממשלתית שזכתה לשם "חוק וילנאי", מבקשת להטיל עונש של חמש עד שבע שנות מאסר על מי שמנסה לחצות את הגבול לישראל.
מרגע שהתפרסמה, עוררה ההצעה זעם רב בקרב אזרחים רבים. יותר מ-2,500 בני אדם, ביניהם עשרות סופרים ואנשי רוח נודעים כמו א.ב. יהושע, סמי מיכאל, צרויה שלו, יהודית קציר, רונית מטלון ויוכי ברנדס, חתמו על העצומה בדוכן שהוצב בכיכר רבין.
לכבוד יום הפליט הבינלאומי, יתקיים מחר דיון מיוחד בוועדת פנים וביקורת המדינה של הכנסת העוסקת בנושא הפליטים. יוזמיו מקווים לעצור את החוק, שכבר עבר בקריאה ראשונית ואמור להגיע בקרוב לוועדת הפנים ומשם לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ דב חנין (חד"ש), מיוזמי הדיון, מקווה כי ההתגייסות הציבורית למען הפליטים תפיל את החוק "הגזעני" כהגדרתו. "אני שמח על ההתעוררות הציבורית. שוב מסתבר כי הציבור הישראלי הרבה יותר מוסרי ומצפוני מהנבחרים בכנסת. אני מקווה שקולו של הציבור יגיע אל המשכן. לא מאוחר לשנות את החוק ואסור לתת לו להגיע לקריאה שנייה שלישית".
גם הסופר א.ב יהושע החתום על העצומה סבור כי החוק לא מוסרי ויש למצוא דרך אחרת לפתרון בעיית הפליטים: "לדעתי יש לתת מקלט לפליטים לתקופת זמן מסוימת. בכל מקרה, בשום פנים ואופן אין לשלוח אותם חזרה למדבר. מלבד העובדה כי מדובר במעשה המוסרי האוניברסלי אל לנו לשכוח את ההיסטוריה היהודית שלנו ואת ההומניזם היהודי המפורסם".
יש אופציה אחרת?
"חוק הפליטים" כפי שאושר בקריאה ראשונה קובע כי כל מסתנן לישראל צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר, בין אם הוא פליט או מהגר עבודה. מסתנן ממדינת אויב, ביניהן סודן (שבה נמצא חבל דרפור בו מתנהלת מלחמת אזרחים), יהיה צפוי לשבע שנות מאסר. על פי ההצעה, שאושרה ברוב של 21 נגד אחד, המדינה תוכל להחזיק מסתננים, כולל פליטים, עד 18 יום במעצר מבלי שיובאו לפני שופט.
ההצעה גם מעגנת בחוק את נוהל "ההחזרה החמה" של מסתננים - החזרתם למדינה ממנה הגיעו בתוך 72 שעות מרגע התפיסה - על אף שהדבר נחשב להליך המסכן את חייהם. סעיף נוסף בחוק קובע שניתן יהיה למנוע שחרור מסתנן אם הוגשה חוות דעת של גורמי ביטחון ולפיה "במדינת מושבו או באזור מגוריו של המסתנן מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה". כלומר, אפשר יהיה להשאיר אדם במעצר משום שבמדינת מגוריו יש פעילות של ארגון טרור, אפילו אם למסתנן עצמו אין שום קשר לארגון טרור כלשהו.
עיקר טענתם של המתנגדים לחוק היא שבנוסף להיותו בלתי מוסרי, הוא גם פסול מבחינה משפטית. לדבריהם, החוק עומד בניגוד למשפט הבינלאומי ולמחויבויותיה של מדינת ישראל מכוח אמנות בינלאומיות שהיא חתמה עליהן ואישרה אותן זמן קצר לאחר הקמתה. ב-1951 חתמה ישראל על אמנת הפליטים (United nations Refugee Convention). במידה שחוק הפליטים יאושר, מדובר בהפרה בוטה של האמנה, שישראל חתמה עליה בעקבות אירועי מלחמת העולם השנייה.
חנין טוען כי ישנה דרך מוסרית יותר לנהוג באלפי הפליטים המדפקים על דלתה של ישראל. "אני וח"כ אופיר פינס העלנו להצבעה חוק המעגן את זכויות הפליט", אמר חנין, "מדובר היה בחוק מאוזן שמגדיר מיהו פליט, כיצד מוגדר מעמדו ומהם המנגנונים שעוסקים בנושא זה. לצערי הממשלה הפילה את החוק וכרגע אנו ממתינים חצי שנה כדי שנוכל להעלות אותו מחדש לדיון".
גם הפורום לזכויות פליטים, המאגד שמונה ארגונים הפועלים למען זכויות פליטים, חיבר מסמך עקרונות בנושא. המסמך מהווה חומר רקע לדיון המיוחד שיתקיים מחר בכנסת ואמור להניא את חברי הכנסת מלתמוך ב"חוק הפליטים" במתכונתו הנוכחית.