שחרור טיבט: קניתי את הטי שירט, מה הלאה?

בעוד כחודש וחצי תיפתח האולימפיאדה בבייג'ין, וסביר להניח שמחאת העם הטיבטי תרד מסדר היום. רגע לפני שאסונות טבע ומאמצים דיפלומטיים של הממשל הסיני משכיחים מזיכרון הקהילה הבינלאומית את המאבק הטיבטי, הגעתי לעיירה מקלוד גאנג', הסמוכה לדראמסלה. ריכוז גדול של טיבטים שגלו מארצם יש שם, ובראשם הדלאי לאמה.

מקלוד גאנג' היא עיירה קטנה ויפה בגובה של 1,770 מטרים, הנמצאת במדינת הימצ'אל פראדש שבצפון הודו. העיירה הזו היא אחת מיני רבות בהודו אליהן נמלטו הטיבטים לאחר הפלישה הסינית. מרתק ללמוד כיצד הממשלה ההודית העניקה מקלט לטיבטים, וממשיכה לאפשר מעבר של טיבטים לשטחה. לטיבטים המתגוררים כאן אין מעמד של אזרח, אולם הם יכולים לעבוד ולנהל אורח חיים תקין. כמו כן, מורגשת באזור נוכחות צבאית גבוהה, כדי לאבטח את ביתו של המנהיג הרוחני הדלאי לאמה ואת אלפי התיירים שמגיעים לכאן מדי שנה.

אי אפשר להימלט כאן מאזכור תכוף של המאבק הטיבטי. מחוץ למקדש המרכזי במקלוד גאנג', טסוגלאקהאנג, בו נערכות תפילות המוניות מדי יום, נתלו כרזות הקוראות לשחרור טיבט וליציאה למאבק. "עולם אחד, חלום אחד – לשחרר את טיבט", נכתב באחת מהן, ומתחת לאותיות - מספר הימים עד לתחילת המשחקים האולימפיים. "היכן אתה תהיה אז?", שואלת הכרזה.

קשה לדמיין את העם החייכן והשלו הזה מבצע התקוממות עממית אמיתית מול הענק הסיני. רוב הטיבטים כאן מנהלים אורח חיים בעל יציבות כלכלית ונהנים מחופש ביטוי מלא. חולצות "Free Tibet" נמכרות בדוכנים בין אתרי האומנות התרבות וההיסטוריה הטיבטית, אבל לאן זה הולך בפרקטיקה?

במוזיאון הטיבטי של מקלוד גאנג', הסביר לי אחד המדריכים כי הממשל הסיני שם לו למטרה לבצע "רצח תרבותי של העם הטיבטי". ניתן שם לצפות בגרסה מוזיאלית דוממת של אורח החיים המסורתי של הטיבטים טרם הפלישה הסינית ובסקירה של השתלשלות האירועים מהפלישה והלאה. שבעה מיליון טיבטים נותרו בארצם - מספר פעוט וכמעט חסר חשיבות מול המכונה הסינית שהצליחה תוך זמן קצר לחזק את האחיזה בטיבט באמצעות בנייה מסיבית של כבישים ומסילות ברזל, עידוד הגירת סינים למדינה והלאמת קרקעות לבניית מקומות תעסוקה לסינים.

למרות הפרות זכויות האדם, שום מדינה לא מביעה את התנגדותה באופן נחרץ ואקטיבי יותר מהבעת שאת רוח פומבית וגינוי קל. זאת מחשש לערעור היחסים עם סין, ההולכת ומתעצמת והופכת לאימפריה אזורית ועולמית.

כשמתהלכים ברחובות מקלוד גאנג' ניתן לחוש בשוני התרבותי החיצוני בין ההודים הפתוחים והישירים, לבני העם הטיבטי שנדמים כמבוישים. אולם גם הם משיבים בחיוך ועונים בשמחה לשאלות. הם מספרים על הגעתם הנה, בעקבות הימלטו של הדלאי לאמה להודו בשנת '59. לא רחוק מכאן גם יושבת הממשלה הטיבטית הגולה הנמצאת בקשרים הדוקים עם לאסה, בירת טיבט, ותומכת באופן גלוי במאבק, אך מתנגדת לכל ביטוי של אלימות.

אמיטב סניאל, הכותב עבור העיתון ההודי "הינדוסטאן", מספר כי המאבק הטיבטי נחלק לשני זרמים: אלה המאמינים ב"דרך האמצע" אותה מוביל הדלאי לאמה, דרך הקוראת לאוטונומיה תרבותית בטיבט מתוך הכרה כי השלטון הסיני לא יוותר על האחיזה באדמה. בצד השני יש את הקוראים לשחרור מוחלט של טיבט מעול השלטון הסיני שלפי הנתונים, הביא למותם של כמיליון וחצי טיבטים והרס יותר מ-6,000 מנזרים בודהיסטים מאז פלישתו ב-49'. על המיליטנטים יותר נמנים ארגונים חברתיים מרחבי העולם, שכוונתם טובה אך מטרתם נדמית לעתים כלא ריאלית.

בבית קפה קטן, שני נזירים טיבטים מגלגלים את המאורעות האחרונים בטיבט, בהם נהרגו עשרות בני אדם במחאות אלימות נגד השלטון הסיני. "לא האמנתי שהמחאות יהיו בעלות היקף רחב כל כך", סיפר קהטסאנג, אחד הנזירים שעזב את טיבט כשהיה בן 17 והשאיר מאחור את משפחתו. "היקף מחאות שכזה לא נראה בטיבט זה עשרות שנים. לראשונה שמעתי על הכוונה של הנזירים להתקומם כבר בסוף שנת 2007 כשנכחתי בהרצאה של הדלאי לאמה".

"באמדו, העיר ממנה אני בא, פרצו המהומות במרץ השנה כשנזיר קם באמצע תפילה במנזר וצעק 'לשחרר את טיבט'. בעקבות הקריאה כ-2,000 נזירים יצאו מהמנזר והחלו לצעוד לכיוון מרכז העיר. אולם לאחר זמן קצר פוזרה ההפגנה על ידי המשטרה הסינית, שגם עצרה כמה נזירים. לאחר המעצר, צעדו הנזירים שאליהם התלוו מאות תושבים טיבטים, אל בית המעצר וקראו לשחרר את העצורים. השוטרים הגיבו לקריאות השחרור באש והרגו לפחות 30 מפגינים, בהם נערה בת 16 שנורתה בראשה כי החזיקה תמונה של הדלאי לאמה", סיפר קהטסאנג.

"בהודו אנו חשים בטוחים לבטא את עמדותינו אין לנו הגבלות על חופש הביטוי. אולם טיבט היא ארצנו, ואנחנו חשים בהחלט זרים פה." בתשובה לשאלה מה לדעתו עתיד להתפתח באזור, ענה: "אינני יודע מה יקרה, כי העם הטיבטי נמצא כעת בקונפליקט אמיתי. אנו נחושים לשחרר את טיבט אבל אנו גם יודעים שהממשל הסיני חזק ולא יתגמש בקרוב. אישית, אני מאוד מבולבל, והעתיד שלי כטיבטי אינו ברור".