וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ממשלה שלמה שומרת על זכות השתיקה

19.6.2008 / 13:30

מנהיגי ישראל בטוחים כנראה שאזרחי המדינה טיפשים ושטחיים. רק כך ניתן להסביר את אוסף השקרים שהושלכו עלינו סביב הרגיעה

"אזרחי ישראל היקרים, הבוקר נכנסה לתוקף הפסקת אש עם ארגון החמאס ברצועת עזה ובאזור שסביבה. ההסכם על הפסקת האש הושג לאחר שישראל קיימה מגעים לא ישירים עם ארגון החמאס, באמצעות תיווך מצרי. ברגיעה זו יש סיכויים וסיכונים. כולנו תקווה כי החמאס ימלא את התחייבויותיו ויעצור את התחמשותו. כמו כן, יש לזכור שפתיחת המצור על רצועת עזה תחזיר פלסטינים רבים למעגל העבודה, תפחית את העוינות לישראל ועשויה לחזק כוחות מתונים ברצועה על חשבון ארגון החמאס הקיצוני. אחת הסיבות לכך שבחרנו ברגיעה היא על מנת לקדם את שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, אך זו אינה הסיבה היחידה. עם כל הצער שבדבר, גורלו של חייל אחד לא יכתיב מדיניות של מדינה שלמה. גם כיום, איננו מוכנים לשלם כל מחיר כדי להחזירו הביתה, בידיעה שכניעה לדרישות החמאס עלולה להביא לפעולות חטיפה נוספות ולסכן חיילים ואזרחים כאחד.

"הסיבה העיקרית לדחיית המבצע היא רצוננו להימנע משפיכות דמים מיותר בעת הזו. כולנו יודעים כי מחירה של כניסה לעזה יהיה גבוה, וכי חיילים רבים ישלמו על כך בחייהם. עם זאת, על החמאס לדעת שלא נירתע מפעולה צבאית במקרה הצורך. צבא ההגנה לישראל קיים בדיוק לשם מטרה זאת, להגן על ביטחון אזרחי ישראל, ובמידה שהחמאס יפר את הפסקת האש וימשיך בהתעצמותו הצבאית, לא נהסס להגיב בעוצמה. אלא שכרגע בוחרים אנו בשקט, בתקווה שהשלווה תחזור ליישובי עוטף עזה, שסבלו כה רבות בשנים האחרונות, ובאמונה שגלעד שליט יחזור הביתה בקרוב".

אהוד אולמרט לא נשא את הנאום הזה הבוקר. גם לא ציפי לבני או אהוד ברק. האנשים האלה אינם חושבים שלאזרחי ישראל מגיע הסבר מהימן, בוגר ואחראי בנוגע להסכם המסתורי בין ישראל לבין החמאס. למען האמת, אף גורם ישראלי רשמי לא גילה די אומץ לב כדי להכריז בגלוי שישראל מקיימת מגעים עם הארגון המשוקץ. כשחיים רמון דיבר על משא ומתן עם החמאס, הוא עשה זאת בהתרסה. שהרי הוא בסך הכל שר בממשלה וחבר בקבינט, כך שאינו קשור לעניין בשום צורה. כשהגיעו ידיעות על הרגיעה הקרובה, מקורן היה במצרים. ישראל אישרה אותן בקול רפה מאוחר יותר. מתגובותיהם של אהוד אולמרט ושריו לרגיעה עולה כי איש מהם אינו מאמין בסיכויי ההצלחה שלה. גישה זאת באה לידי ביטוי גם בתקשורת הישראלית, ששמחה ליישר קו עם הדעה הרווחת בציבור, לפיה מדובר בהסכם כניעה, שרק דוחה את המבצע הבלתי נמנע. בשורה התחתונה, נדמה שאיש בישראל אינו מעוניין בהסכם. אם כך, מדוע הממשלה משלימה עימו? לא ממש ברור, כיוון שאיש אינו טורח להסביר זאת לציבור הישראלי. איש מקברניטי ישראל לא טורח להגיד לעם את האמת.

רגע ההכרעה קרוב, זוכרים?

נדמה שכל כך התרגלנו למנהיגים נכלוליים ולא אמינים, שכבר הפסקנו לצפות מהם להתייחס אלינו כאל אנשים בוגרים ונבונים. הם, מצדם, בטוחים, ככל הנראה, שציבור בוחריהם הוא בעצם חבורה טיפשה, נטולת זיכרון, מתלהמת ושטחית. רק כך ניתן להסביר את הפיאסקו התקשורתי סביב הרגיעה בעזה. בעוד למלחמה בלבנון יצאה ישראל בעשר דקות, תוך צפצוף מוחלט על המרכיב של הכנה נפשית ולוגיסטית למלחמה, במקרה הזה, שבו התקבלה החלטה הרת גורל נוספת, עמדו לרשותה חודשים ארוכים כדי להכין את דעת הקהל. למרבה הצער, התברר שאין לאיש כוונה לטפל בנושא זניח זה.

במקום הסברים אינטליגנטיים, הושלכה עלינו ערימה של קלישאות ושקרים של ממש. במקום לפרט מהן תוכניותיהם ומהן האלטרנטיבות שעומדות בפניהם, שיחררו אולמרט וברק משפטים סתומים בסגנון "רגע ההכרעה בעזה קרוב". בפעמים אחרות הם ניפנפו בשמו של גלעד שליט, באמירות רגשניות ופופוליסטיות שלא עמד מאחוריהן דבר, שכן ישראל לא ממש יוצאת מגדרה כדי לשחרר את החייל החטוף. ובשבוע האחרון, במקביל לעמימות סביב הנושא במדינת ישראל הדמוקרטית, התברר שכדי לדעת מה צפוי לקרות מוטב להאזין למנהיג שלטון החושך בעזה, איסמאיל הניה. במקום לדבר על רגע הכרעה קרוב, הוא בישר שצפויה רגיעה – וכך היה.

במחשבה שניה, ההתנהלות הפחדנית של הממשלה סביב הרגיעה לא צריכה להפתיע האיש. גם במהלך מלחמת לבנון לא זכינו להסברים רציניים ומעמיקים, פרט לאמירות נבובות בסגנון "נחזיר את הבנים" ו"אנחנו צודקים ולכן אנחנו ננצח". אם כבר הזכרנו את הבנים, גם הדיון על אודותיהם ועל גורלם מתנהל במחשכים, מבלי שתצא הודעה מסודרת על מצבם, שתאפשר דיון ציבורי רציני על המחירים שישראל צפויה לשלם תמורת החזרתם. כמו במקרה הרגיעה, הציבור לומד על גורלם של גולדווסר ורגב ממקורות זרים, מהדלפות ומרמזים רבי משמעות של גורמים ישראלים.

הבעיה היא שנדמה שהאנשים הללו לא מסתירים את האמת רק מאיתנו, אלא גם מעצמם. אם להסתמך על הפרוטוקולים של מלחמת לבנון, ספק אם בדיונים שקדמו לרגיעה נאמרו דברי אמת, ספק אם שם התקבלו החלטות בצורה מקצועית. כשהאנשים הללו נכנסים לחדר סגור, כלל לא בטוח שהם נוטשים את הקלישאות והופכים באחת לרציונליים ושקולים. וזה כבר הרבה יותר מבהיל ממסכת השקרים שבלע הציבור הישראלי בחודשים האחרונים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully