למשוך או לא למשוך?

בעיה בעלת השלכות רחבות מטרידה בימים אלה את ענף החיסכון הפנסיוני: לפי הבהרות שפירסם משרד האוצר לתיקון 3, עובד שעזב את מקום עבודתו ובחר להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל כדי שיתווספו לחיסכון הפנסיוני שלו בעתיד, לא יוכל למשוך אותם כסכום הוני.

תיקון 3, שהתקבל בתחילת 2008, הפך את כל מכשירי החיסכון הפנסיוני למכשירים קצבתיים. לפי התיקון, בעת פרישה יצטרך העמית למשוך קצבה מינימלית בגובה 3,850 שקל. רק לאחר מכן יוכל למשוך את יתרת הכספים שחסך (מעבר לסכום שמבטיחה קצבה זו) כסכום הוני, כלומר במכה אחת, לאחר ששילם עליהם מס הכנסה (בכפוף לפטורים הקיימים).

עם זאת, התיקון לא חל על כספים שהופקדו למטרת פיצויים, וגם אחריו יהיה ניתן למשוך כספים שהופקדו לפיצויים כסכום הוני - ולא כקצבה.

כעת מסתבר כי לפי הוראות האוצר, אם חוסך שעזב מקום עבודה יבחר להשאיר את הכספים בקופת הגמל, הדבר ייחשב להפקדה חדשה. מאחר ומדובר בהפקדה שבוצעה לאחר ינואר 2008, כספים אלה ייחשבו לכספים שהופקדו לקצבה.

מצב זה טומן בחובו כמה בעיות. מעבר לכך שכספי הפיצויים איבדו את נזילותם, כמו גם את היכולת של העמית למשוך אותם כסכום חד פעמי, ייתכן שסכום זה בעתיד יהיה חייב במס הכנסה, בעת היוון עתידי של סכום הפיצויים, כאשר ירצה העמית למשוך אותם בעת פרישה.

אחת המטרות של האוצר היא עידוד החיסכון הפנסיוני. כספי הפיצויים שצובר החוסך במהלך חייו יכולים להגדיל חיסכון זה עד 40%.

עם זאת, בשוק חוששים כי בניגוד לכוונת האוצר, בעיות אלה עשויות לתמרץ את החוסכים לפדות את כספי הפיצויים בעת עזיבת העבודה, ולא לצרפם לחיסכון הפנסיוני העתידי.