מדענים ישראלים פיתחו חיסון לסרטן העור

חיסון חדש, שפיתחו מדענים ישראלים, נועד למנוע את חזרת המחלה בקרב חולי סרטן המלנומה עם גרורות, ובכך להגביר את סיכויי הישרדותו של החולה. המחקר, שנערך במכון האונקולוגי במרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, התחיל עוד בשנת 1996, ויישומו באמצעות החיסון לימד את החוקרים כי ישנן תוצאות ממשיות.

"היתרון הטמון בשימוש בתאי סרטן לטיפול זה, הוא באותנטיות הגבוהה שלהם. העובדה, כי הם מכילים את כל אבני היסוד של הגידול, בדיוק כפי שהם אצל המחוסן המסוים, הופכת אותם לחיסון אולטימטיבי וייחודי לחולה", אמרה הבוקר (רביעי) ד"ר מיכל לוטם, מהעומדות בראש צוות המחקר של החיסון. "התוצאות המבטיחות הראשוניות היו ממשיות, והן הלכו וגדלו בחלוף השנים ובקרוב ייושם גם כטיפול חיסוני לחולי סרטן המעי הגס".

במסגרת המחקר, בראשות פרופ' תמר פרץ וד"ר מיכל לוטם, נאספת רקמת גידול סרטני, שמקורו בגרורה, שנכרתה מגופו של החולה. את הרקמה מעבדים במעבדה ליצירת תרביות תאים, באופן כזה, שלכל חולה נוצרת קבוצת תאים ייחודית, אשר מתאימה לגידולים הספציפיים שלו. במסגרת המחקר קיבלו החולים את החיסון, שכאמור הופק מתאי הגידול בגופם.

החוקרים הצביעו על תמונת מצב אופטימית ומעודדת. בחלק ניכר מהחולים אשר קיבלו את החיסון, נמשכה תקופת ההישרדות הממוצעת כשש שנים. מדובר בנתונים טובים בהרבה ממה שדווח בספרות הרפואית לגבי חולים בקבוצת סיכון זו.

עוד עלה כי טובים במיוחד היו סיכויי ההישרדות של חולים אשר פיתחו תגובה חיסונית כנגד תאי הגידול שלהם, בעקבות החיסון. 66% מהם שרדו לפחות חמש שנים, ו-48% מהם חיו ללא עדות למחלה כלל, לפחות חמש שנים. יש לציין כי חיסון בלבד, נותר עדיין אסטרטגיה טיפולית, שעיקר תפקידה הוא כאשר נפח הגידול בגוף מזערי. במצבים של מחלה סרטנית מפושטת אין די בנטילת החיסון על מנת שהמחלה תיסוג. וזאת מאחר שמערכת החיסון של החולה נחלשת, ולעיתים מופעלים בה מנגנונים המסייעים לסרטן להתפתח באין מפריע.