לא רק הרשויות בישראל מנסות למצוא דרכים חדשות להתמודד עם גלי הפליטים ומהגרי העבודה מאפריקה. לאחר שהכנסת אישרה החודש חוק הקובע שעל כל מסתנן לישראל בדרך לא חוקית ייגזרו עד שבע שנות מאסר, אישר היום (רביעי) פרלמנט האיחוד האירופי חוק חדש, שמאריך את הזמן בו ניתן להחזיק במהגרים בלתי חוקיים בבתי כלא, וייושם בשנתיים הקרובות בכל החברות פרט לאנגליה, אירלנד ודנמרק, שהוציאו עצמן מההסכם.
החוק עבר ברוב גדול של 396 מול 197, למרות ההתנגדות הנמרצת של מפלגות השמאל וארגוני זכויות האדם. על רקע ההצבעה הולכת וגוברת התחושה בקרב האירופאים, כי שמונה מיליון המהגרים החיים באיחוד הביאו עמם נדוניה של פשע ומתח בין גזעי. ההבדל המשמעותי בין היבשת הישנה וארץ הקודש הוא בשיעור ההכרה במבקשי המקלט המדיני, כאשר באירופה זוכים פליטים במעמד באחוזים גבוהים בהרבה מאשר בישראל, הנמצאת בתחתית הרשימה במתן מקלט מדיני מבין המדינות המערביות.
החוק החדש יאפשר למדינות האיחוד להקים מתקני כליאה חדשים, שימנעו את כליאתם של מהגרים יחד עם עבריינים, לתקופה של עד 18 חודשים, לפני שיגורשו. להבדיל מבישראל, זכאים המהגרים באירופה לייעוץ משפטי חינם ושאר זכויות אדם בסיסיות, וילדים שהיגרו ללא ליווי מבוגר ימצאו עצמם במתקן רק כמוצא אחרון.
מהגר שנתפס יקבל הזדמנות לעזוב את שטח האיחוד תוך 30 יום, ובמקרה שלא ייענה לדרישה זו הוא עשוי למצוא עצמו במתקן הכליאה למשך של חצי שנה, במהלכה תטופל בקשת הגירוש שלו. במקרים בהם יתקשו הרשויות לזהות את ארץ מוצאו, ניתן להאריך את החזקתו ב-12 חודשים נוספים. במצבים כאלה יזכה המהגר לאיסור כניסה לשטח האיחוד למשך חמש שנים, מהלך שנתפס כמרתיע מפני חוסר שיתוף פעולה.
המרחק בין אירופה וישראל
באמנסטי אינטרנשיונל גינו את החוק, שלדידם אינו מבטיח את חזרתם של המהגרים בבטחה. "כליאה לתקופה מוגזמת של שנה וחצי, ואיסור הכניסה מחדש לאלו שיוחזרו בכפייה עלול להוריד את רמת הטיפול במדינות האיחוד במהגרים", נמסר מארגון זכויות האדם, שתקף את המחסור במדיניות ברורה כלפי ילדים. "זו גם דוגמה רעה מאוד למדינות מאזורים אחרים".
ואכן, גם במדינה אחרת באזור אחר, ישראל, פונים לחקיקה שתקשה על פליטים, אך קיימים הבדלים גדולים בין מצב החקיקה בנושא באירופה ובארץ. "חוק וילנאי", שעבר בסוף חודש מאי בקריאה ראשונה, קובע כי הסתננות תיחשב פשע, ומסתנן יהיה צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר. בין היתר נקבע בחוק, כי חשודים בהסתננות יוכלו להיות מוחזקים עד 96 שעות ללא כל צו, ו-18 יום מבלי שיובאו בפני שופט. ההצעה עוררה ביקורת חסרת תקדים בקרב מפלגות השמאל וארגוני זכויות האדם בישראל.
הצעת החוק קובעת כי העונש שיחול על המסתננים יהיה ללא הבחנה לגבי זהותו או לגבי הכוונה שלשמה הסתנן למדינת ישראל. עוד מעגנת הצעת החוק את נוהל "ההחזרה החמה", שנחשב כמסכן את חיי המסתננים, בה מוצאים מסתננים משטחי המדינה תוך 72 שעות מרגע הגעתם, מבלי להטיל כל חובה ליידע את המגורשים שזכותם לתבוע מעמד של פליט שימנע את גירושם. הקצין המוציא את צו הגירוש אף יכול לעשות זאת מבלי לפגוש כלל את המסתנן, על סמך דו"ח שכתב חייל אחר. בנוסף, ישנה גם אפשרות לעצור ילדים ומשפחות בניגוד להוראות הדין הבינלאומי.
"כמו בישראל, גם בעולם יש ניסיון להקשיח קריטריונים של כניסת מהגרים", אמר היום לוואלה! חדשות מנהל הפרויקטים ב"אמנסטי ישראל", אילן לונאי. "ההבדל המהותי בין החוקים הוא שההקשחה באירופה מגיעה אל מול מדיניות וחקיקה ארוכת שנים, כולל אמנה אירופאית פנימית שקובעת את הקריטריונים לפעולה. ישראל, לעומת זאת, מקשיחה את חוסר הקריטריונים שלה ומגדילה את השרירותיות של דרך הפעולה שלה".
תומכי החוק האירופי החדש ניסו להאיר נקודות מסוימות בו באור חיובי. "מהגר בלתי חוקי ללא עבר פלילי איננו עבריין", אמרה ז'נין הניס-פלשרט, נציגה הולנדית בפרלמנט האירופאי. "לכן התעקשנו על מתקני כליאה נפרדים עבורם. בנוסף, קביעת קריטריונים מינימליים תקטין דווקא את ההתנהגות הקיצונית המותרת לממשלות".