הסכם הרגיעה - מה חושבים התושבים?

הרגיעה בין ישראל לחמאס, שצפויה להיכנס לתוקפה מחר בשעה 6:00 בבוקר, תשפיע באופן ישיר קודם כל על תושביו הישראלים של עוטף עזה, ועל תושביה הפלסטינים של הרצועה. משני צדיו של הגבול, התושבים מביעים תקוות, אופטימיות או חוסר אמון בכוונות הצד השני.

אחמד הוא סטודנט שלמד באוניברסיטה בירדן, אך בשל הסגר נאלץ להמשיך את לימודיו באוניברסיטת אל-אזהר בעיר עזה, לאחר שלא יכול לעזוב את הרצועה. אחמד סיפר כי הוא מקווה מאוד שהרגיעה תהיה התחלה של זמנים רגועים יותר עבור תושבי הרצועה, אך אינו אופטימי במיוחד לגבי כוונות ישראל. "ישראל לא תאפשר לדבר להימשך לאורך זמן", אמר.

לעומתו, שאדי מעזה מעט יותר אופטימי. הוא הביע תקווה כי הסכם הרגיעה יחזיר לפלסטינים את פרנסתם שאבדה, ויחבר שוב בין הפלסטינים, ש"הופרדו על ידי המדיניות שהיתה קיימת ועל ידי הגבולות הפיזיים שמנעו מהם להתאחד", לדבריו. "אני מקווה שהרגיעה תהיה אמיתית ותביא רוח חדשה לעזה", אמר.

ובצד הישראלי: "תרשי לי לגחך", ענה איציק מקיבוץ גבים לשאלה האם הוא מאמין ברגיעה. "אני לא מאמין בזה, לא יצא מזה שום דבר. תוך פחות משבוע נחזור למה שהיה קודם". לדעתו, "הפלסטינים רוצים את הרגיעה רק כדי להתחמש, ואני אומר זאת על סמך ניסיון העבר. אין לי שום תקווה. צריך לעשות משהו - או הפסקת אש רצינית ביותר ולא משהו מגומגם כזה, או שיכנסו למבצע צבאי". עם זאת, הוא הביע מסר אופטימי לגבי נכונות העזתים לרגיעה אמיתית. "אני בטוח שהאזרחים בצד השני רוצים בשקט בדיוק כמוני, ורוצים להתפרנס בכבוד, ואת זה אני אומר על סמך קשרים שהיו וישנם עם פלסטינים שהם כמוני - אנשים פשוטים. הבעיה היא עם הפוליטיקאים".

לעומתו בני, רכז הביטחון של קיבוץ נחל עוז, מתכונן לרגיעה באופטימיות זהירה. "אני בן אדם אופטימי מטבעי ותמיד נותן צ'אנס לכל דבר, אך אנו כבר למודי ניסיון. כבר היה בעבר ניסיון שהתפוצץ לנו בפרצוף, תמיד הצד השני התחמש והתחזק ואנחנו אכלנו אותה", אמר. עם זאת, הוא תומך ברגיעה. "אני מאוד מקווה שיצא מזה משהו, כי כן צריך לשבת ולדבר ולעשות פעולות. שלום מתחיל מדיבור עם אויבים. אין לנו מה להכניס חיילים בעזה, היינו שם 30 שנה וגם אז לא ממש היה שקט. בואו ניתן צ'אנס הפעם".