פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גאידמק: "יש לי כיום אחוז ממה שהיה לי"

      לטענת האוליגרך, חקירת המשטרה נגדו בעניין הלבנת ההון גרמה לו להפסיד מיליארדים והרסה את עסקיו. "הוטל עיקול על הבית והמכונית שלי"

      "הפסדתי מיליארדים כתוצאה מחקירת הלבנת ההון בבנק הפועלים. בנקים לא מוכנים לעבוד אתי, כי לא מוכנים לעבוד עם מי שיש נגדו חשדות על הלבנת הון. כיום יש לי אולי אחוז ממה שהיה לי" - כך מכריז ארקדי גאידמק בראיון מיוחד ל-TheMarker.

      "פירסמו כתבות שהרסו את העסקים שלי", אומר גאידמק. "כל האנשים שהיו מעורבים בפרשה הוציאו את הכסף שלהם מישראל. אף אחד לא רוצה להשקיע בישראל. את פרשת בנק הפועלים המציאה היאחב"ל, והיא הביאה להפסדים של מיליארדים לכלכלה".

      לא קשה להבחין כי ראיון עם גאידמק הוא נאום תוכחה. גאידמק לא נותן לשאלות להפריע לנאומו, ודואג להוסיף "הבנת למה אני מתכוון?" בסוף כל משפט. בשונה מאסטרטגיית השתיקה התקשורתית של נאשמים וחשודים אחרים (כמו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, למשל), מנהל גאידמק מאבק אישי ומערכתי נגד החשד שהוטל בו לעבירות הלבנת הון. המאבק האישי מתרכז בראש אגף החקירות במטה הארצי, ניצב יוחנן דנינו - והמאבק המערכתי מרוכז ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל), שבראשה עמד דנינו.

      כדי להתמודד מול הגופים החזקים במדינה נדרש אומץ. אך גאידמק אינו בוחל בכלום: החל במודעות ענק בעיתונים, עבור בקריאות ליועץ המשפטי לממשלה להחליט בעניינו וכלה בהתבטאויות שגובלות בלשון הרע ובגסות רוח. ואולם מתלונה מפורטת ששיגר גאידמק למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במרץ 2006 עולה כי אסטרטגיית ההתמודדות האגרסיבית נגד המשטרה לא היתה גחמה של גאידמק - אלא נולדה בעצת עורכי דינו דאז, רונאל פישר (שעדיין מייצגו בעניינים מסוימים) ובועז בן צור.

      לא בטוח כי הטכניקות שפיתח גאידמק בהמשך הדרך היו על דעתם של פישר ובן צור. אין ספק כי גאידמק גיבש גישה מפורשת שלפיה אין להותיר את הזירה ליאחב"ל, ואף עידכן בכוונותיו את הרצל שבירו, ראש מח"ש.

      גאידמק מספק דוגמאות רבות להדלפות והכפשות, שמקורן לטענתו ביאחב"ל. התמשכות החקירות נגדו והלגלוג שלו על המשטרה יצרו מצב שבו סגירת התיק נגדו תיחשב לכישלון משטרתי ככלל - ולדנינו בפרט.

      "החלטתי לא להותיר כסף בישראל"

      "הפוליטיקאים הפסידו את הכוח - וכיום כמה אנשי משטרה, פרקליטות ובית המשפט העליון הם בעלי הכוח", פותח גאידמק את האני מאמין שלו, שהופך במהירות ל"אני מאשים". "זה ידוע שבעסקים שלי יש לי כמה מתחרים - שיש להם יחסים עם אנשים שעובדים במשטרה. כמה מהמתחרים האלה הם מודיעים שהם גם פושעים. הם צריכים ליצור סיטואציה שבה המתחרה יהיה חלש.

      "אם גאידמק יהיה תחת אש של הציבור, של העיתונות ושל המשטרה", מוסיף גאידמק בגוף שלישי, "אף אחד לא יעבוד עם אדם שמעורב בפשעים כאלה ואחרים". לדבריו, אחד המודיעים של היאחב"ל היה עבריין בבריה"מ לשעבר, שקיבל הגנה מהיאחב"ל ואף ניתנה לו אזרחות ישראלית. "הוא העביר לעיתונות סיפורים עלי", אומר גאידמק.

      מכאן עובר גאידמק לדון בתחילת החקירה. בטון דידקטי הוא מתאר באנגלית את מצבו המשפטי והעסקי, תוך שזירת מלים בעברית כמו יאחב"ל או פרקליטות. "אני איש עסקים בינלאומי", הוא אומר. "יש לי ארבע חברות ציבוריות בישראל ואני מחזיק בבית החולים ביקור חולים, אבל הוטל עיקול על הבית והמכונית שלי בגלל תביעה אזרחית שהגישו נגדי".

      התיאוריה של גאידמק היא שהוא "סומן", כפי שאמר לו לבייב בפגישתם במוסקבה לפני כמה שנים.

      "פגשתי את לב לבייב במוסקבה לפני שהחלה החקירה נגדי, והוא אמר לי להיזהר. שאשים לב שלא עוקבים אחרי, מאזינים לי ומחפשים אותי. היה ללבייב מישהו מהיאחב"ל שעידכן אותו שמתעניינים בי. אמרתי לו שזה שטויות, אך הוא צדק ואני טעיתי".

      לגרסתו, ב-2003, שנתיים לפני פרוץ פרשת הלבנת ההון בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל אביב, החל ה"רומן" בינו לניצב דנינו. לפי פרסום של יוסי מלמן ב"הארץ", הגיש קצין יאחב"ל צו חיפוש חתום על ידי בית משפט לסניף הבנק - בבקשה להתחקות אחר חשבונו של גאידמק. ואולם טעות של מנסחת הצו שנפלה באחד הסעיפים איפשרה לבנק לדווח לגאידמק על ההתעניינות בו.

      גאידמק עודכן במתרחש ונועץ עם בא כוחו באותה תקופה, עו"ד יעקב וינרוט. "וינרוט הצליח לארגן פגישה עם דנינו", משחזר גאידמק. "אמרתי לדנינו, אני איש עסקים בינלאומי ואם אתה לא מבין את הפעילות שלי, אתה יכול לשאול אותי'". בפגישה, לפי גאידמק, נטלו חלק וינרוט, דנינו שהיה אז מפקד היאחב"ל, יועצת משפטית של היאחב"ל וגאידמק עצמו. לדבריו, הוא ביקש ליצור קו פתוח כדי למסור מידע ליאחב"ל על ענייניו בכל עת שיידרש.

      איך היתה האווירה בפגישה עם דנינו?

      "הייתי מנומס. המטרה היתה לומר שאני מוכן לשתף פעולה. האווירה היתה בסדר".

      המפגש עם מי שייהפך לסדין אדום עבורו הוביל את גאידמק למסקנה אחת: צריך להוציא את הכסף מישראל - ומהר. "לאחר השיחה עם דנינו החלטתי לסגור את כל החשבונות בישראל", אומר גאידמק. "בשקט רב החלטתי לא להותיר כסף בישראל".

      "ב-2005 הם הודיעו שנחשפה הפרשה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית", מוסיף גאידמק בתסכול מעורב בציניות. "הם השתמשו בעיתונות. כעת אנו יודעים שזה היה שקר. הם הודיעו שזה פשע גדול".

      מה בעצם קרה בפרשת הלבנת ההון של בנק הפועלים?

      "יש אפשרות לפתוח חשבון על שם העסק או על שם האדם. יאחב"ל איתרה חשבונות שהיו על שם החברות, כאשר יהודים רבים פתחו חשבונות על שם החברות. החשבון שלי היה על שמי".

      איפה אתה מחזיק את הכסף שלך?

      "אני לא מחויב לענות לך".

      אולי בכל זאת?

      "ברוסיה, בריטניה ובעוד כמה מדינות".

      "הכסף נוצר ממכירת מניות"

      אין מחלוקת בנוגע לכך שחקירתו של גאידמק נמשכת זמן רב. בספטמבר 2006 התייצבו לשימוע באי כוחו של גאידמק, עוה"ד שלמה בן-אריה והשר לשעבר דן מרידור, במטרה לשכנע את פרקליטות מיסוי וכלכלה כי אין ראיות להגשת כתב אישום בנוגע לעבירות על איסור הלבנת הון. מצד שני, גם בעבירות כלכליות אחרות, דוגמת פרשת החניונים של ראובן גרוס, לא מגלה הפרקליטות זריזות מיוחדת.

      לגופה של החקירה, גאידמק קובל במכתב ששיגר למח"ש במרץ 2006 כי החוקרים התעניינו רק בסוגיה אחת: בעלותו בחברת קזח-פוסטפים. הטענה שהוצגה לגאידמק היא כי העביר 50 מיליון דולר מחשבון הבנק שלו בסניף הירקון לחשבון החברה, אף הוא בבנק הפועלים. לפי גאידמק, גישת החוקרים היא כי שורש הלבנת ההון טמון בכך שחשבון החברה היה רשום על שם מנחם גלמור ולא על שם גאידמק, שהיה הבעלים האמיתיים של החברה.

      מאיפה הכסף שמדובר עליו בחקירה?

      "הכסף נוצר ממכירת מניות מהבורסה הרוסית. גז, נפט וכדומה".

      לגרסת גאידמק, החוקרים לא הבחינו שהכסף הוחזר כעבור זמן קצר לחשבון שלו, הרשום על שמו. לטענתו, הכסף נועד לשמש להלוואה, אך בסופו של דבר לא היה צורך בכך ולכן הוחזר לחשבון כמעט מיידית.

      האזנת סתר במכונית "הגנובה"

      מכתב התלונה ששיגר גאידמק למח"ש משתרע על פני תשעה עמודים. מפורטת בו הביוגרפיה של גאידמק, תוך מתן דגש לתרומתו לחברה הישראלית. עם הגיעו לישראל, נכתב, פתחה היאחב"ל בחקירה נגדו תוך ניהול האזנות סתר לו ולמשפחתו, ואף במכוניתו. "נעשו נגדו עוולות אינספור, בהן הפרחת חשדות שווא ביחס לחשבונות בנק בחו"ל השייכים לו כביכול והתבררו להיות, מעבר לכל ספק, בבעלות גורמים אשר ביניהם לבין מרשנו אין ולא היה כל קשר", נטען במכתב.

      "חשדות סרק אלה גרמו למרשנו נזקים חמורים ופגעו קשות בשמו הטוב כאיש עסקים, עד כדי הפיכתו לאישיות בלתי רצויה במדינות שונות", טוענים הפרקליטים. עו"ד פישר אף מוסיף בציוריות כי "בפרשה זו נחצו כל הקווים האדומים, הסגולים והירוקים".

      פרט מעניין העולה מהתלונה נוגע לאופן שבו נחשפה האזנת סתר במכוניתו של גאידמק. לטענתו, כדי לחלץ את הציוד מבלי להיחשף, דרשה היחידה מגורמים אחרים במשטרה להעלות טענות כזב כאילו מכוניתו היא רכב גנוב, וכי עליו למוסרה למשטרה לצורכי חקירה. גאידמק שלח את המכונית לבדיקה אצל גורם פרטי מקצועי, שגילה מתחת למושב המכונית ציוד האזנה משטרתי.

      כשהושבה המכונית מהמשטרה נעלם הציוד כלא היה, ועמו גם החשדות כי המכונית גנובה. "יאחב"ל אינה רשאית לייצר חשדות מכוערים יש מאין ולפגוע בשמו הטוב של גאידמק, זאת במסגרת מבצע חילוץ מפואר של ציוד האזנה - אשר ממילא לא היה מקום לשותלו מלכתחילה", נכתב בתלונה.

      בנוסף טוען גאידמק כי אין לו עניין כלכלי להשקיע בישראל, וכי הוא מונע משיקולי ציונות בלבד. "כספו של גאידמק מושקע בחברות שונות ברחבי העולם ומוחזק במאות חשבונות בנקים במדינות שונות", נטען במכתב.

      בשבוע שעבר פורסם ב-TheMarker כי הפסדיו על הנייר של גאידמק בבורסה בתל אביב הסתכמו בשנה האחרונה ב-700 מיליון שקל. השקעתו בחברות הציבוריות בבורסה בתל אביב מוערכת במיליארד שקל, אך הוא נותר כיום עם אחזקות בבורסה בשווי של 300 מיליון שקל בלבד.

      נחקר שוב בגין סעיף עבירה אחר

      במרץ השנה שיגר גאידמק תלונה נוספת למח"ש. הפעם היה המסמך קצר ולא מפורט, ונקב רק בעבירות פליליות שבגינן יש לחקור כמה קצינים ביאחב"ל שחלקם סיימו את תפקידם - בהם דנינו - אך ללא עובדות שתמכו בתלונה. ניכר במסמך כי לא נוסח על ידי משפטנים, והוא כולל רק את שמות המשפחה של הקצינים. בינואר פנה גאידמק בעניין גם למבקר המדינה ונענה כי עליו להמציא חומר לאימות טענותיו.

      לפני שבועות אחדים נחקר גאידמק במשך 20 דקות, בגין אותה מסכת עובדתית נושנה של העברת כספים בבנק הפועלים. עם זאת, החוקרים ציינו בפניו כי הוא נחקר כעת בגין עבירה על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. לפי סעיף זה, מדובר באדם העושה פעולה ברכוש שמקורו בעבירה או ברכוש ששימש לביצוע עבירות חמורות כגון סמים או נשק.

      עובדה זו מוזרה לנוכח כך שעד כה נחשד גאידמק בעבירה על סעיף 3(ב) לחוק, שדנה בדיווח כוזב או באי דיווח לרשויות על העברת כספים, גם אם מקורם חוקי. בשני המקרים העונש המירבי הוא 10 שנות מאסר. ואולם עבירת דיווח הינה חמורה פחות מאשר עבירת הלבנת כסף שמקורו בעבירה פלילית חמורה.

      אם אכן שינו במשטרה ובפרקליטות את כיוון החקירה, לא מן הנמנע שגאידמק יקבל הזדמנות נוספת לשימוע בפרקליטות. אם כך יקרה, תיאלץ הפרקליטות להעביר את החומר שנאסף אל הסניגורים. אלה האחרונים יבקשו ללמוד את החומר, וכך אין לדעת מתי - אם בכלל - יוגש כתב אישום. בשבוע שעבר פורסם ב-TheMarker כי לקוחות אחרים של סניף הירקון שילשלו לקופת המדינה 92 מיליון שקל בחילוט אזרחי - ובתמורה לא הועמדו לדין. הצעה כזו, אומר גאידמק, לא הובאה בפניו מעולם.

      "טענות גאידמק לא רציניות"

      אל לשכת דובר משטרת ישראל נשלחו שאלות בנוגע לטענותיו של גאידמק. המשטרה העבירה את התגובה הבאה: "צר לנו כי שוב ניתנת במה לטענות הממוחזרות של מר גאידמק, החשוד בביצוע עבירות הלבנת הון. תיק החקירה בעניינו הועבר לפרקליטות עם סיכום החקירה המצביע על תשתית ראייתית לכאורה לביצוע העבירות הנ"ל. באחרונה חזר התיק להשלמת חקירה, אשר אמורה להסתיים בימים הקרובים.

      "הודענו בעבר כי ההתקפות שלוחות הרסן חסרות כל יסוד ומנותקות מן המציאות ומן העובדות, ולא ירפו את ידי החוקרים בביצוע מלאכתם עד למיצוי החקירה במטרה להגיע לחקר האמת. לא למותר לשוב ולהדגיש, כי הטענות המועלות על ידי גאידמק חדשות לבקרים אינן רציניות - שלא לומר בחלקן הזויות - וברור לפי תוכנן, סגנונן ואופן הצגתן כי אין מקום להתייחס אליהן ברצינות".

      בנוגע למכתב התלונה של גאידמק ממרץ 2006, נמסר ממשרד המשפטים בשם מח"ש כי "פנייתו של גאידמק למח"ש נענתה על ידי ראש המחלקה, הרצל שבירו, במכתב שנשלח אל בא כוחו של גאידמק, עו"ד רונאל פישר, ב-15 במרץ. מח"ש מוסמכת לחקור עבירות פליליות שבוצעו על ידי אנשי משטרה ואשר העונש הקבוע בגינן הוא יותר משנת מאסר. לעניינו, תלונתו של מר גאידמק עסקה בעניינים שעליהם להיבחן במישור הפיקודי-מקצועי, ולכן הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית. משכך, החומר הועבר לטיפולה של משטרת ישראל. כך גם נמסר לבא כוחו של מר גאידמק".

      בנוגע לתלונה ממרץ 2008 נמסר ממשרד המשפטים כי היא נמצאת בשלבי טיפול מתקדמים.

      עו"ד יעקב וינרוט מסר כי אינו מתייחס לענייניהם של לקוחותיו. רני רהב, דוברו של לב לבייב, סירב להתייחס לנאמר בכתבה.

      באי כוחו של גאידמק, עורכי הדין דן מרידור ושלמה בן-אריה, סירבו להגיב.