אנשי השמש

כשהייתי ילד הזהירה אותי אמי שאם אביט אל תוך השמש אתעוור. בצהרי יום קיץ אחד עשיתי זאת, הבטתי בשמש. בהתחלה הופיעו נקודות אדומות ואז אור לבן גדול. באותו הזמן, בצד השני של העולם, בהודו, ישב איש זקן במשרדו בקראלה, והביט במאוורר התקרה החורק ובזבוב שניסה להגיע לתקרה ללא הצלחה. הוא הרהר מה יעשה אחרי שיפרוש מעסקי התבלינים שניהל רוב חייו.

תמיד נמשך אל השמש באופן מוזר. הוא קרא על אציל הודי במאה השישית לפני הספירה שפיתח תיאוריה על התבוננות בשמש. כך התחיל מר הירה ראטאן מאנק לתרגל על בסיס יומי את תורת ההתבוננות בשמש. כעבור תשעה חודשים גופו פסק מלהזדקק למזון והשמש הפכה למקור האנרגיה הנחוץ לו.

הרופאים הצליחו להציל את העיניים שלי. לא נדרש הרבה: הזליפו לתוכן שתי טיפות וכעבור כמה שעות הראייה שלי חזרה לקדמותה. אבל כמה שבועות אחר כך נאלצתי להתחיל לחבוש משקפיים ועד היום אני לא יכול לסבול את האור החזק והמסנוור של השמש. ומה לגבי מאנק? הוא הצליח במשימתו. ב-1996 הוא צם ברציפות 211 ימים, תחת פיקוח מומחה לרפואה ארובדית באוניברסיטת קאליקוט, והשיער שלו גדל בקצב מסחרר במהלך אותה תקופה.

מאז ומעולם יוחסו לשמש כוחות מאגיים, דתיים, ופולחנים רבים הומצאו לה. היסודות לתורת ההתבוננות בשמש הונחו כבר בתקופת מצרים העתיקה, וכך גם ביוון ובקרב האינדיאנים באמריקה.

עיקר התורה, על פי הגרסה ההודית, היא התבוננות יומיומית (זהירה ומחושבת) בשמש ומגע ישיר עם האדמה, כדי שהגוף ילמד לקבל מהטבע את האנרגיה הדרושה לו, כך שבסוף התהליך יוכל האדם להתקיים תקופות ארוכות ללא מזון. התרגול יכול גם לרפא מחלות גוף ונפש ולשפר משמעותית את ביצועי המוח. אולי כדאי לציין, שמאנק הקפיד לשתות תה עם חמאה בתקופות הצום שלו.

בחזרה אלי. כאשר מלאו לי 18 שנה קעקעתי שמש על היד. חשבתי לייצר לעצמי תדמית קשוחה, אך זה לא עזר. יום אחד חזרתי מהים ועורי שרוף ובוער. בעודי מורח אלוורה ונושך שפתיים, טס מאנק לארה"ב לפגישה בסוכנות החלל (נאס”א). הוא לימד אסטרונאוטים את תורתו והאמריקאים שילמו לו בנדיבות.

את מאנק פגשתי בקראלה לפני כשנתיים, במהלך סדנה לקבוצת תיירים מערביים. לאחר הקדמה והסברים הוא פירט את עיקרי התרגולת: מתחילים בעמידה זקופה, כשעמוד השדרה ישר והעיניים מביטות היישר לשמש חלשה (לקראת שקיעה או זמן קצר אחרי זריחה). 10 שניות ביום הראשון ו-10 שניות נוספות בכל יום נוסף.

מה עוד? 45 דקות ביום של הליכה יחפה על אדמה טבעית (חול יבש הוא אידיאלי) ושתייה מרובה של מים. כעבור שלושה חודשים כבר אפשר יהיה להרגיש את השינוי במצב הנפשי, איזון מוחלט. כעבור שישה חודשים נפתרות כל הבעיות הרפואיות. תשעה חודשים והרעב נעלם. שנה אחרי והאדם אינו זקוק עוד לאנרגיה, מלבד השמש. תהליך ההתבוננות נגמר.

התחלתי לתרגל. כעבור כמה ימים, כמו הרבה אנשים שגדלו על ברכי המערב, לא ראיתי שיפור ממשי ופרשתי. מאנק המשיך לתור בעולם ולהעביר סדנאות והרצאות. אני חזרתי למזגן, לקירות הבטון ולנעליים המיוזעות. ומאנק, מעבר לתורתו ואמנותו, ניסה רק לומר "אחיי ורעיי הפסיקו להתחבא מהטבע, הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מכם". ובין שיעול לשיעול מאחורי אוטובוס פולט עשן, אני מביט אל השמש ושוב רואה את הנקודות האדומות שראיתי כשהייתי ילד.