וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טוב לדעת שהשתפרנו

רחל אינגבר

12.6.2008 / 12:13

רחל אינגבר פגשה ישראלים שהם איטלקים, או להפך. וגילתה שהאספרסו התל אביבי קרוב יותר לרומא מאשר נידמה לנו

בתחילת שנות ה-70, כשרוני בנטוף, סטודנט צעיר שהגיע ממילאנו ללמוד בישראל, הכין לעצמו קפה נמס, הוא הוסיף לו 3 כפיות סוכר, למרות שעקרונית הוא שותה בלי. המתיקות נועדה לחפות על טעם הקפה, שהיה לדבריו איום ונורא, "מים חומים חמים". היום, בגיל 58, הוא משמש כנשיא לשכת התעשייה והמסחר ישראל-איטליה, וטוען שבארץ יש קפה מצוין. הוא מתגורר במילאנו ומגיע לבית בכפר שמריהו לכמה חודשים בשנה, והוא טוען כי אין כמעט הבדל בין הקפה שהוא שותה באיטליה לזה שכאן.

הקפה האיטלקי נותר איכותי לאורך השנים, כשהוא ידוע, על התערובות השונות שלו, בארומה המיוחדת שלו ובעוצמתו המרוכזת, זה פשוט אנחנו הישראלים שהתקדמנו.
כולם באיטליה שותים קפה. מתחילים ב"לאטה" עם הרבה חלב בגיל צעיר וממשיכים במוקה, אספרסו וקפוצ'ינו. "האיטלקים שותים הרבה קפה, 5-10 כוסות ביום, בבית ומחוצה לו" אומרת סימונטה דלה סטה, מנהלת המכון האיטלקי לתרבות בישראל, שנולדה ברומא ומתגוררת בארץ כדיפלומטית כבר 4 שנים. "זה נוהג משמעותי באיטליה, עם משמעות חברתית – השתייה יחד בעמידה בהפסקת הצהריים מהעבודה, זה לקחת פסק זמן של 5 דקות. בבוקר אוהבים לשתות קפוצ'ינו יחד עם קורנטו - קרואסון, אבל איטלקי לעולם לא יסיים ארוחה עם קפוצ'ינו, זה אקסקלוסיבי לבוקר. אחרי ארוחת הצהריים שותים אספרסו כדי להתרענן, ובערב לא כולם אוהבים לשתות קפה, כדי לא לפגום בשינה."

בית קפה נקרא באיטליה "בר" ואת האספרסו שותים בו בעמידה. "אתה נכנס, מזמין, שותה ויוצא" אומר רוני בנטוף, ומציין שבארץ מתחשק לו לפעמים לנהוג כך, אך כאן נהוג להזמין ולשבת, אי אפשר לסיים את העניין ב-3 דקות. "יש בתי קפה עם שולחנות לישיבה, אבל לרוב יושבים בהם רק אלה שנמצאים בחופשה או רוצים גם לאכול משהו" מוסיפה סימונטה דלה סטה, שלא נוהגת לשבת בבתי קפה גם כשהיא בארץ, אבל ממליצה על סנטו סטוקיו בפנתיאון ועל טאצה ד'אורו ברומא.

גאיה מולכו, בת 27, מזכ"ל לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה, שנולדה ברומא ועשתה עלייה לארץ לפני עשור כסטודנטית, דווקא נהגה לשבת לפעמים עם הקפוצ'ינו. "באיטליה היה בית קפה מתחת לבית שלי, בשכונת TRASTEVERE, האזור שיושב מעל אגם הטיבר שחוצה את רומא" היא מספרת, "זו שכונה יפה, ססגונית, עם הרבה אמנים. כשרציתי לשתות אספרסו בעמידה הייתי הולכת לקפה SACCHETTI, בית קפה מפורסם במרכז העיר. לעתים רחוקות, כשרציתי לשבת ולקרוא עיתון, הייתי הולכת לקפה VENETO בכיכר ונציה, היכן שהיה משכנו של מוסליני. זה בית קפה גדול, בעיקר לתיירים, עם נוף עירוני מרהיב. שאר בתי הקפה יותר קטנים ופחות מזמינים ישיבה". בארץ היא נוהגת לשבת יותר בבתי קפה, כי זו המנטליות, ואומרת שהקפה המיובא מאד קרוב בטעמו למקור האיטלקי, אבל ההבדל הגדול טמון באווירה ובסוג האנשים שנשקפים מבעד לחלונות. היא מציינת נקודות שוני נוספות: " בדרך כלל אנשים יושבים בבתי קפה בשעות היום, לא בערב. יש בתי קפה שפתוחים בערב כי הם במרכז העיר, אבל אז מציעים גם דברים מתוקים. אין בבתי הקפה באיטליה מיץ תפוזים, קישים וסלטים".

למרות ששלושתם חולקים אותה מולדת, הרגלי הקפה של בנטוף, מולכו ודלה סטה שונים. בנטוף ודלה סטה מקפידים לשמר את מנהגי הקפה האיטלקיים שלהם גם בארץ, בעוד למולכו לא אכפת להגמיש קצת עמדות.

רוני בנטוף שותה אספרסו אחרי כל ארוחה, מידי פעם מחליף אותו בקפוצ'ינו מחוץ לבית, אך כמעט אף פעם לא ישתה קפה נמס. בביתו במילאנו הוא משתמש במקינטה, וגם בארץ יש לו אחת, לצד מכונה שפועלת על קפסולות, אך פחות שמישה.

גאיה מולכו, שנוסעת הביתה לחופשה מדי כמה חודשים, תמיד לגמה 3-4 כוסות אספרסו וקפוצ'ינו במהלך היום, אך בארץ נטשה קצת את האספרסו ושילבה יותר חלב בחייה. "התחברתי כאן לעולם של הקפה נמס" היא אומרת, "לפעמים אני מחליפה את הקפוצ'ינו בקפה נמס, אבל תמיד מעדיפה את האותנטי". בביתה באיטליה היו מכונות אספרסו לתקופות קצרות, אך תמיד הייתה גם מקינטה. בארץ אין לה אף מכונת קפה ביתית, ולכן שותה יותר בחוץ.

סימונטה דלה סטה שותה את שני ספלי האספרסו היומיים שלה עם קליפה של לימון, מנהג לאומי איטלקי שנפוץ מאד בסיציליה, בבית או במשרד. בקפה היא אוהבת יותר את הריח מאשר את הטעם. בבית יש לה מקינטה נפוליטנית ישנה שקיבלה מהסבתא, והיא ממשיכה רק איתה, גם בארץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully