הנרי קיסינג'ר אמר לפני שנים רבות כי לישראל אין מדיניות חוץ, יש לה רק מדיניות פנים. לא היה צריך להיות מהמר מוכשר כדי לדעת כי ההחלטה שתתקבל בקבינט תהיה משהו שבין ההחלטה לא להחליט, להחלטה לדחות את מועד ההחלטה. זה מה שקורה כשבקבינט, בממשלה ובכנסת יושבת חבורה שתעשה כל מה שניתן כדי למנוע אחד מהשני איזה שהוא סימן של מנהיגות או חס ושלום לאפשר לו להביא להצלחה שאולי תסייע לו בקלפי. זה מה שקורה כשהאגו והאינטרס האישי חשובים לפוליטיקאים משלומם וביטחונם של אלה שבחרו בהם. זה מה שקורה כשכל שר מנסה לנהל את משרדו של עמיתו אך לא מוכן לתת יד להצלחה המשותפת. מה שהם שכחו לצערי, זו העובדה הכואבת, תרתי משמע, כי האויב אינו מפלגה זו או אחרת, האויב הוא החמאס.
תם זמן ההתמהמהות. גם האופטימיים והתמימים שבינינו מבינים כי אין מנוס משימוש בכוח כדי להחזיר את שגרת החיים הראויה ליישובי עוטף עזה ולעצור את התעצמות חמאס בטרם ישתלט על יהודה ושומרון ויביא איתו את הפצמ"ר, הקסאם והגראד לירושלים וגוש דן. האמת הלא נעימה צריכה להיאמר, אם לא נשכיל להפעיל את הכוח והמוח כדי לגרום לחמאס לבקש רגיעה, לא נזכה לשקט המיוחל.
על חוסר התגובה בשנה שחלפה מאז השתלט חמאס על רצועת עזה שילמנו בדם ובנפש, וכל יום נוסף של התמהמהות מגדיל את האיום והסיכון. מסכת האיומים וההצהרות הנשמעות בימים האחרונים ממסדרונות הכנסת והממשלה מזיקות וחסרות אחריות. מסכת הדיבורים המתקיימת במשולש ישראל - רשות - חמאס ובהשפעת מתווכים בעלי עניין, נועדה להרוויח זמן, כל צד וסיבותיו עימו.
דרך הפעולה נקבעה. מצב ה"אין ברירה" הכל כך אהוב על ממשלות ישראל לדורותיהן כבר כאן. הרצון להימנע ממלחמה דרך משא ומתן גובש כבר כתירוץ וכהצדקה לפתיחתה של המערכה הצבאית. לא נותרו אפשרויות לממשלת ישראל, שמעולם לא הצטיינה בגיבוש החלטות קשות, ואם ברצונה להימנע מלחזור על שגיאות ניהול מלחמת לבנון השנייה עליה לקבוע לצבא הישגים נדרשים ומועד תחילתה של המערכה.
מפקירים את החיילים
על מנת לממש את ההישגים הנדרשים, לקצר את משך הלחימה ולהביא להכרעה חד משמעית צריכה הממשלה לאפשר לצה"ל להפעיל את כל יכולותיו, במקביל ובעוצמה. הדרך היחידה לחסל את יכולות האיום של חמאס ואת המוטיבציה של כל "נחשי הטרור" באזורנו, היא להיות מוכנים "להפוך כל אבן" גם במחיר של פגיעה באלה שאינם נושאי נשק. פעולה מדורגת תאבד את העוצמה, ההפתעה וההשפעה התודעתית על חמאס ותומכיו. יתר על כן, פעולה מדורגת תאריך את משך הלחימה ותביא לפגיעה רבה וקשה יותר באזרחים משני הצדדים.
רק ניצחון ישראלי חד משמעי, יביא את חמאס לשולחן המשא ומתן. רק ניצחון ברור יאפשר לנו לדון על שלום תמורת שלום. רק מערכה קשה וכואבת לחמאס, ללא פשרות והרהורים וללא אולטימטום והזהרות, רק מערכה שתפתיע בעוצמתה ובנחישותה תביא לרגיעה ולשגרת חיים נורמלית משני צידי גדר המערכת. כל חייל היוצא למערכה חייב לדעת כי המטרה היא להחזיר את הביטחון ותחושת הביטחון לתושבי הדרום ולהגן על מדינת ישראל. העברת השליטה ברצועת עזה לידי פת"ח אינה מטרת המערכה, היא אשליה וכבר הוכח בעבר כי אין ביכולתנו "להמליך" מנהיגות כרצוננו. סיום המערכה לא ייבחן עפ"י ירי הקסאם האחרון, אלא, בבקשת חמאס להפסקת הלחימה וקבלת התנאים שלנו לרגיעה.
משמעותה של החלטת הקבינט היא המשך הפקרת חיילנו ותושבי "עוטף עזה" עד לפצמ"ר הקטלני הבא. חיילי ומפקדי אוגדת עזה ופיקוד הדרום, העושים ימים כלילות כדי להרחיק את האיום מהגדר ומהטווח ליישובים, יודעים זה מכבר כי מתכונת הפעילות הנוכחית הולכת ונשחקת. יתר על כן, המפקדים בגזרה מאבדים את היכולת להתבונן בעייני התושבים ולומר להם כי הם עושים את כל מה שניתן כדי לאפשר להם לחיות בשגרה ראויה. הם עושים את המעט שמאפשרים להם אותם מקבלי החלטות וזה, יודע כל חייל, הרבה פחות ממה שצה"ל מסוגל לעשות.
*תא"ל (מיל') צביקה פוגל היה ראש מטה פיקוד הדרום.