26 שנה לסולטן יעקב: מי זוכר את הנעדרים?

(צילום: איריס דומאני, עריכה: ארנון מעוז)

גם 26 שנה אחרי קרב סולטן יעקב, עדיין אין למשפחות פתרון לתעלומה היכן נמצאים בניהם ואחיהם. משפחותיהם של זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן, שלושת הנעדרים מהקרב, עדיין לא מרימות ידיים, ורק מבקשות שלא ישכחו את הבנים שהמדינה עדיין לא החזירה הביתה. "לחיות 26 שנה בתעלומה זה הדבר הכי קשה", אומרת ענת כהן, אחותו של פלדמן. "אני לא מאחלת לאף אחד לחיות כך. הבעיה היא שממשלות ישראל בעבר ובהווה שכחו מאתנו לגמרי.

"אנחנו דורשים שראש הממשלה יניח על שולחן המשא ומתן עם סוריה את החזרת שלושת האחים וגם את החזרת גופתו של המרגל אלי כהן", אומר אחיו של פלדמן, שלומי, "זו דרישה שחייבת לבוא, כי הסורים יודעים מה עלה בגורלם. אני בטוח שאם אסד יבצע מחווה לישראל ויאמר לנו מה הפתרון לתעלומה הזאת, אין לי ספק שחוות הדעת הציבורית לגביו בישראל תשתנה לגמרי".

"הממשלות גילו אוזלת יד בכל הנוגע לטיפול בנעדרים", הוסיפה כהן, "ולצערנו יש לנו תחושה קשה שכבר ויתרו על האחים שלנו. אני לא מאחלת לשלושת המשפחות של החיילים החטופים שאנחנו נהיה המראה שלהם".

קרב סולטן יעקב התרחש בליל ה-10 ליוני 1982, כשבבוקר יום שישי עמדה להסתיים מלחמת לבנון הראשונה, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה. סמוך לשעה שמונה בערב נשלח גדוד טנקי המילואים 362 לתפוס משולש דרכים מדרום לכפר סולטן יעקב. סמוך לשעה 11 בלילה הגיע הגדוד למשולש הדרכים, שם נפתחה עליו אש מהקומנדו הסורי. במהלך הקרב ספג הגדוד עשרים אבדות בנפש, ולמעלה משלושים פצועים. כמו כן, נשבו שני חיילים וארבעה הוגדרו "נעדרים". אחד השבויים הוחזרו מסגרת "עסקת ג'יבריל", ושבוי ונעדר נוספים הוחזרו בעסקת חילופי השבויים עם סוריה. פלדמן, באומן וכץ נעדרים עד היום.