הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה הוקמה בנובמבר 2006. זאת לנוכח משבר ארוך בו שרויה המערכת, שנבע בעיקר, כך נכתב בדו"ח, מ"גידול חסר תקדים בתולדות המדינה בהיקף הסטודנטים, שלווה בהפחתת שכר הלימוד לאוניברסיטאות ב- 26%". בין ראש הממשלה, שרת החינוך ושר האוצר הייתה תמימות דעים בנוגע להבנה כי יש לבחון צעדים על מנת להצעיד את המערכת קדימה. סוגיות אקדמיות, מבניות, חברתיות וכלכליות היו מנת חלקה של הוועדה, שעבדה במרץ כשמונה חודשים, והגישה את מסקנותיה ביולי האחרון. בין השאר, דנה הועדה בתפקידיה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בקידום החברה, באמצעות העלאת רמת ההשכלה, הנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסייה וצמצום הפערים החברתיים.
בתוך פחות משני עשורים הוכפל מספרם של הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ, וכיום ישנם 250 אלף סטודנטים. כל זאת בזמן שמתחילת שנות האלפים הורידה המדינה את תקצוב הסטודנטים בכ- 20%. רוב מסיימי התואר השני אינם מגישים עבודת תזה. בשנת הלימודים תשס"ו עמד היחס על 65% המסיימים את התואר השני ללא עבודת גמר, לעומת 27% לפני כ-15 שנים. כמחצית מתלמידי ישראל אינם זכאים לתעודת בגרות בעת סיום לימודיהם התיכוניים. בנוסף, 20% מהזכאים לבגרות אינם מתקרבים אפילו להגשת מועמדותם לאוניברסיטאות. אחוז הסטודנטים הערבים מקרב הלומדים לתואר ראשון נמוך מאוד ועומד על כ- 10%. אלו מקצת הנתונים המטרידים, להם ניסתה הוועדה לתת מענה מעמיק וארוך טווח.
"המערכת בנויה כדי לחסום אנשים"
רק בשבוע הבא, כמעט שנה לאחר הגשת מסקנות הוועדה - אמורה הממשלה לדון לראשונה בדו"ח, ולהזרים, כך מקווה שרת החינוך, 1.8 מיליארד שקלים נוספים למערכת, על פני חמש השנים הקרובות. כבר ברור ששלושה סעיפים מרכזיים בדו"ח לא ייושמו: שכר הלימוד האוניברסיטאי לא יעלה בשלוש השנים הקרובות, המכללות יקבלו תוספת תקציבית, ואילו כל שינוי בהסכמי השכר העתידיים עם הסגל האקדמי יהיה בהסכמתם. הקרב על התוספת התקציבית, בין שרי החינוך והאוצר, תפס תאוצה בשבועות האחרונים. השבוע נידונו באוניברסיטאות הצעדים שיינקטו במידה ולא תאושר התוספת.
בראש הועדה עמד השר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט. בראיון עם וואלה! חדשות הוא מאשים כי "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בנויה היום כדי לחסום, במקום לעזור למשוך אליה את האנשים הטובים. מדיניות הממשלה בעניין וחוסר היכולת ליישם את הדוח, גורמים נזק עצום ובלתי הפיך. בריחת המוחות שכולם מדברים עליה - זה בדיוק התהליך ההפוך ליצירת תשתיות והגדלת המערכת, שצריכים להיעשות. ברגע שאי אפשר 'לקנות' אנשי אקדמיה ישראלים שחוזרים לארץ מפוסט הדוקטורט שלהם ולהציע להם תפקיד ראוי עם משאבים כלכליים למחקר, הם ימצאו את מקומם במקומות אחרים בעולם. צריך להבין, אנשים לא יוותרו על החיים המקצועיים שלהם. אם לא תהיה תשתית, ואין, הם לא יחזרו לכאן".
עד לפני שלוש שנים נקלטו במערכת ההשכלה הגבוהה בכל שנה כ-400 אנשי סגל חדשים בכל שנה. היום נקלטים רק כ-100 כאלו, זאת מאחר והתקנים הורדו ולאוניברסיטאות אין עוד כסף למחקר. גילם הממוצע של מקבלי תואר שלישי במדינת ישראל הוא 34, אך הדוקטורנט יהיה כבר כמעט בן 40 עד שיתקבל כחבר סגל אקדמי מן המניין. המשמעות: לא זו בלבד שאין לדור הצעיר בארץ יכולת לתכנן את עתידו האקדמי בארץ, שכן הוא אינו יודע אם יהיו מספיק תקנים בכדי לקבלו כחבר סגל מן המניין - גם זמן ההמתנה שעליו לעבור מרגע קבלת התואר השלישי ועד להבטחת מקום העבודה הוא נצח.
מי מפחד מהעלאת שכר הלימוד
שוחט מזהיר כי אם לא ייושמו לאלתר המלצות הדו"ח, ישראל תידרדר מהר למצב של מדינת עולם שלישי בתחום ההשכלה. כדי להגיע למצב של חוסן כלכלי במוסדות האקדמים, הציעה הועדה בראשותו הצעה לא פופולרית להעלאה של שכר הלימוד. "אני חושב שזו שגיאה גדולה לא לאמץ את ההמלצות בעניין הזה", כך שוחט, "למרות שאני מבין את הבעיה הפוליטית שקיימת בקבלת החלטה כזו", הוא אומר בעצב.
לא רבים זוכרים שדו"ח ועדת שוחט אכן המליץ להעלות שכר הלימוד ל-15 אלף שקלים בשנה, אך במקביל הציע פתרון שיאפשר לכל סטודנט לממן את לימודיו בתמיכת המדינה. וזוהי הנוסחה שהוצעה: הסטודנטים ישלמו 5000 שקלים לאוניברסיטאות בכל שנה. את 10,000 השקלים הנוספים יממנו מהלוואה מסובסדת, אותה יחזירו במשך עשור לאחר השלמת התואר, על פי חישוב של כ-270 שקלים בחודש.
"בדו"ח שהגשתי המדינה הייתה אמורה להיות ערבה לכל סטודנט וסטודנט, כך שמי שלא יגיע לרמת הכנסה מספקת לא יצטרך להחזיר את ההלוואה הזו", מוסיף שוחט. "מה שאומר שמי שלא נהנה מהלימודים, הממשלה לא תדרוש ממנו את החזר ההלוואה. חשוב להבין כי 700 מליון השקלים הללו שהיו אמורים להתקבל מהעלאת שכר הלימוד, היו אמור לחזור בחזרה אל הסטודנטים. ספריות חדשות, מעבדות מחקר ודברים נוספים לרווחתו של הסטודנט".
אך הסטודנטים יצאו לרחובות, ושרת החינוך יולי תמיר הבטיחה כי שכר הלימוד לא יעלה בשלוש השנים הקרובות. שוחט אומר כי "הוועדה לא עסקה בשיווק של הדו"ח לציבור, יכול להיות שהיינו צריכים להסביר אותו יותר, אבל ביום שהגשנו את הדו"ח הוועדה סיימה את עבודתה. מכאן ואילך מי שהיה צריך לעשות את העבודה היו משרד החינוך והאוצר".
בחזרה לשולחן הדיונים וכיפוף הידיים. שוב
השבוע הודיע ראש הממשלה אולמרט בפגישתו עם תמיר ושר האוצר בר און, כי במידה שהשניים לא יגיעו בעצמם להסכמה על היקף תוספת התקציב למערכת ההשכלה הגבוהה, הוא יהיה זה שיצטרך להכריע בעניין. יש שתי מערכות במדינת ישראל המתוקצבות מראש לחמש שנים - מערכת ההשכלה הגבוהה ומערכת הביטחון. תכנית החומש במערכת ההשכלה הגבוהה מסתיימת בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית, ועד שלא תאושר תוכנית חומש חדשה לא יוכלו האוניברסיטאות להיערך לעתיד.
זה אמור היה להיות הזמן ליהנות או לפחות לדון ברצינות בדו"ח של שוחט. אבל הוא התמוסס. לפחות בשנה האחרונה. "פתחו את הדו"ח, קודם הסטודנטים ואחר כך המרצים, ועכשיו עושים מאמץ להחזיר את הכל אחורה ולהתייחס לדו"ח כמקשה אחת וברצינות, ולהוציא אותו מהבוץ". ובאשר להזרמת התקציב הנוסף למערכת, 1.8 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות? "אני אופטימי", מסכם שוחט, "ולמה? כי אם לא יעשו זאת, המשמעות תהיה הרסנית. אני לא מעלה על דעתי שיש ממשלה בישראל שתהיה מסוגלת להיות אחראית להרס ההשכלה בארץ".