הבאת שרידי גופות החיילים אתמול (ראשון) ויחס התקשורת והציבור לדיווחים מעלים שאלות רבות. לצד המשפחות, שהרעש התקשורתי מכאיב להן,נמצא ציבור שרוצה לדעת ולשמוע על הארון שהובא, לטענת הממשלה, בהפתעה. בנוסף, נשאלות שאלות על המחיר שמשלמת המדינה על חלקי גופות, ובל נשכח גם את הפן ההלכתי.
הרב הראשי של חברה קדישא בתל אביב, הרב יעקב רוז'ה, מסביר כי על פי ההלכה רצוי, אך לא חובה, לקבור את כל חלקי המת בקבר אחד, ולכן "נעשים מאמצים מרובים לפני הקבורה לאסוף, לחפש ולשייך את החלקים לגופה המתאימה".
"ההלכה מכירה במקרים בהם לא ניתן לקבור את הגוף במלואו, ועל כן קיימים היתרים הלכתיים מיוחדים לחיילים", הסביר הרב רוז'ה. לדבריו, במקרה בו מתגלה חלק נוסף מהגופה, ההלכה קובעת שיש להתחשב ברצון המשפחה. "חיילים כידוע נקברים בתוך ארון. חל איסור הלכתי, ואני מאמין שגם אנושי, לפתוח את הארון. יש בפתיחת הארון משום ביזיון חילול כבוד המת", אמר.
"ביהדות קודם כבוד החי לכבוד המת"
על כן, הסביר, הפתרון ההלכתי שנמצא היה לקבור ארון קטן נוסף, מעל הקבר הקיים. "חשוב לציין שכמובן ששום פעולה לא תתבצע ללא אישור המשפחה - קיימים מקרים נדירים, בהם המשפחה מבקשת לא לגעת בקבר הקיים, והיות שההלכה מצביעה על הרצוי ולא מחייבת, רוכשים כבוד גדול לרצון ולהחלטת המשפחה".
לטענת הרב רוז'ה, הבעייתיות אינה הלכתית, אלא ציבורית. "בעיני, בעיסוק המופרז בשרידי הגופות יש משום חילול כבוד החי, ולא חילול כבוד המת" אמר, "ביהדות קודם כבוד החי לכבוד המת, וההלכה עושה רבות כדי לקדמו. דיני האבלות, וההכרה בצער ובסבל המשפחות היא דוגמא לכך".
הרב מתרעם על ההתייחסות התקשורתית להבאת הארון ארצה. "באחד מהאתרים ברשת היה כתוב "החיזבאללה מחזירים גופות", לאחר מכן זה השתנה ל"חלקי גופות", ולבסוף הביטוי השגור הוא "שרידי גופות". עלינו להיזהר ביותר, שכן כל עיסוק בנושאים הללו בציבור פוגע ברגשות המשפחות".
"צריך לעסוק בכך בשקט ובצניעות"
הרב יובל שרלו מארגון צהר, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, מסכים עם הרב רוז'ה. "ההתעסקות בשרידיי הגופות היא עניין של טעם וצניעות, אהבת השקט, והתחושה שדברים אינטימיים צריכים להיות אינטימיים ומאחורי מחסום מסוים". לטענתו, אין כל קביעה הלכתית בנושא, אך "אישית, כמובן שהייתי מעדיף שהדברים יעשו ביתר רגישות וצניעות. אסור לנו להפוך כל דבר לסיפור עיתונאי, זה עלול להכאיב למשפחות. אינטימיות, רגישות וצניעות אינן עניין הלכתי, אלא סגנון חיים".
בשאלת שרידי הגופות, אל מול גופות שלמות והחובה המוסרית של המדינה להשיבן, אמר הרב שרלו כי לדעתו מתנגשות בה שתי מגמות סותרות. מגמה אחת היא החובה להשיב ולהחזיר את החיילים לקבר בישראל, והמגמה השנייה קובעת שהחיים קודמים למתים. "עלינו לתמרן בזהירות בין שני הקטבים האלה", אמר הרב, "חשוב לציין שאולי גם להשבת השרידים יש חשיבות לטובת החיים, חשוב שחיילינו ידעו שדואגים להם, אך אל לנו להגזים. עלינו לזכור תמיד שהחיים קודמים למתים, כך ביהדות וכך בחיים".