את התשובות לשאלות הגדולות התרגלנו כבר לחפש מחוץ לנו ולתת כוח ועוצמה לגורמים חיצוניים. מורים בגלימה כזו או אחרת, פרופסורים באוניברסיטה, רופאים הקובעים את גורלנו, כמרים ורבנים, מורים רוחניים או ישויות מסוגים שונים. אבל אף אחד מהם אינו מורה אמיתי אם אינו מחבר אותנו לצד הפראי שלנו.
מורה אמיתי יכול להראות לנו דרך אחת בלבד, פנימה לתוך עצמנו. זהו מורה שאינו לוקח מאיתנו עוצמה, אלא מראה כיצד נוכל להתחבר אליה. הוא תמיד מכבד את המרחב האישי המקודש שלנו ואינו מקבל במקומנו החלטה. הוא קשוב לקצב הפנימי הייחודי שלנו ומביא לחיים אמיתות של אור ובינה.
מורה אמיתי מוביל אותנו ביד רכה בנתיב החוכמה, עד שנלמד לבטוח בעצמנו, כך שנוכל לחוות את כוחה הממגנט של האמת. העצמת המורה הפנימי היא דרך חיים המובילה לגילוי עצמי, שיאפשר לנו להוריד את כל המסכות ולהישאר ערומים נפשית. לפתע נוכל לראות הכל ולקבל את כל מה שיש בנו.
הזאב משתף
לפי השאמניזם, החיה הנושאת את סגולת המורה היא הזאב. איכות אופיינית לזאב היא סגולת השיתוף, משום שהוא חי בלהקה. כוחה של להקת הזאבים היא ביכולת השיתוף דרך שפתם הייחודית. הם מבינים אחד את השני דרך צלילים, מגע, הבעות ותנוחות גוף. הזאב מלמד אותנו לשתף את האחר בעולמנו הפנימי ובידע המיוחד שלנו.
כשנעצים את המורה הפנימי, האנשים סביבנו יבחינו בכך ויחפשו את הדרכתנו. כדי להיות מורים, עלינו ללמוד לשתף בידע ולהעבירו בבהירות לאחרים. חלק מתהליך העצמת המורה הפנימי הוא היכולת לתקשר ולבטא את הרעיונות שלנו באופן שימשוך אנשים אחרים להקשיב לנו. הקשבה למורה הפנימי מאפשרת לנו לפתח את היצירתיות שלנו ולהגיע לכל אדם בדרכו הייחודית, כך שנוכל להאיר פינות חשוכות בחייו.
מורה פנימי, בין אם הוא האני הגבוה שלנו, או ישות המתקשרת איתנו, פוסע כמו הזאב עם הטבע הפנימי ולא נגדו, הוא אותו החלק בתוכנו שמראה לנו את הדרך מתוך חיבור לרוח הגדולה ולמסתורין המכיל בתוכו את התשובות לכל השאלות. לפי האינדיאנים, התשובות כולן מגיעות מתוך הריק, מתוך השקט הנוסך בנו שלווה. אם נקשיב לשקט שבין שתי פעימות לב, נוכל לשמוע את התשובה. היא כבר קיימת בתוך הריק, כל מה שאנו זקוקים לו זו הקשבה. כל כך פשוט ולפעמים גם מסובך.
לשלוח יד לחושך
הזאב מחבר אותנו לצד הפראי הפנימי. קצב הלב מסמן לנו את הדרך, הטבע הפראי רוקד את ריקוד האמת, מיילל מול אורה של הלבנה. הזאבים מכירים כל שביל ביער, באפלולית המעוררת בנו פחד. הם יודעים לדבר עם הירח ולהבין את מהלכיו. הם חווים בחושיהם החדים את הגאות והשפל בנפש דרך חיבור לתת המודע. המורה הפנימי הוא עתיק, רב תבונה ולפעמים חמקמק למגע. כדי לגעת בו עלינו לשלוח את היד לחושך, לשלווה ולגעת באצבעותינו בנסתר.
היער והירח הם ארכיטיפים המסמלים לנו את תת המודע. הצד הפראי קורא לנו להקשיב לאינטואיציה, אך ככל שנתרחק מחיי טבע - נתרחק מעצמנו. המורה הפנימי תמיד נע עם הטבעי שבתוכנו, שהאינדיאנים מגדירים כמרחב פנימי מקודש.
מעגל הטבע הפנימי מכיל בתוכו את ארבע רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. המורה הפנימי יושב בצפון ותפקידו להראות לנו את הכיוון כמו מצפן. סבתא טווילה, זקנת שבט הסנקה, לימדה אותי שהצבע הלבן, צבע השלג המתנוסס על ההרים בצפון, מסמל שיתוף ומגנטיזם. שיתוף הוא היכולת להחצין ולשתף בידע הפנימי, ומגנטיזם הוא אחד מחוקי היסוד על פני אמא אדמה, כוח משיכה הנובע מבהירות פנימית. כאשר נקשיב למורה הפנימי, נתמגנט לאמת הפנימית.
אני התחלתי להקשיב ללחישותיו של המורה הפנימי כאשר החלטתי להתגרש, בניגוד לכל הגיון חיצוני ולדעת הסביבה. כאשר חשתי מוכנה לצאת למסע החיים ולהקשיב למורה הפנימי, נפתחתי לחקירת התשוקות של האני הפנימי. התחלתי לשאול למה והקשבתי לתשובות, שלפעמים היו קשות ולא תמיד מצאו חן בעיני. זוהי הנחישות להעמיק לתוך יער תת המודע.
המורה הפנימי עוזר לנו לגלות את האמת שאנחנו מסתירים מעצמנו, את הגנוז בתת המודע שלנו. זהו הטוהר של הצבע הלבן הבוהק בצפון. חיבור למורה הפנימי הוא אחת המתנות המופלאות ביותר שתוכלו להעניק לעצמכם. חיים מתוך חופש ומשמעת פנימית, יאפשרו לכם לחוות את מתיקות החירות שחווה הזאב בטבע.
אורלי נירן יהלום (גוטגנוני) היא מחברת הספר "בינת הלווייתן" ומנהלת מרכז "מעוף מקודש" לשמאניזם וריפוי תודעה.
