מי בעד חיסול טרור היתושים?

מכת היתושים הפראית שניחתת מדי קיץ רק מחמירה. מה עושות הרשויות, ומה ניתן לעשות בבית כדי להתמודד עם האיום הביולוגי הנורא?

נעמה טלמור
30/05/2008
ShutterStock

(צילום: איריס דומאני, עריכת וידאו: גדי וינסטוק)

"הגננת בגן של הבת שלי יודעת להגיד באיזה רחוב גר כל ילד וילד, לפי מניין העקיצות שלו", מספר יוסי, תושב מודיעין עקוץ. "אי אפשר להסביר כמה זה מחמיר משנה לשנה: עשרות יתושים מסתערים לי כל ערב על הבית, בסלון שלי יש גופות של יתושים מעוכים, כאילו אני חי בג'ונגל." יוסי ממשיך במונולוג הקשה: "כל ערב לפני השינה כל בני הבית נמרחים בחומר דוחה, שאמור לדחות גם יתושים. אבל הזמזום ליד האוזן לא פוסק בלילה אפילו לדקה". איכות חיים.

נחל מודיעין ידוע כבר שנים ארוכות כמרכז שפכים לתפארת המדינה: ביוב אחד ארוך שזורם מתחת לרגלי תושבי האזור כולו ומביא עמו רעות חולות. והוא לא היחיד כמובן בישראל. הרשויות המקומיות הן אלו האמורות לתת מענה למפגעי היתושים בתחומן, כשהמשרד להגנת הסביבה הוא הרשות שאמורה לפקח כי אכן מתבצעות עבודות על מנת למנוע ריכוזי יתושים. אמנם בשנים האחרונות עלתה המודעות לטיפול בנושא, אך המעשים בשטח עדיין לא מונעים את התרבות היצורים הטורדניים.

נמר? באסיה?

הזן האחרון והמטריד ביותר הוא "יתוש הנמר האסייתי", שעלה ארצה לפני שש עונות, ומומחים טוענים שאם לא יטופל במהרה הוא עשוי להפוך לנושא מחלות מסוכנות. ליתוש צבע שחור עם פסים לבנים, והוא זה שעוקץ בעיקר בשעות היום. מקורו של היתוש במזרח הרחוק, והוא החל להתפשט ברחבי העולם, כולל במערב אירופה כשהוא שורץ בצמיגים משומשים שמיובאים סביב הגלובוס.

יתוש הנמר האסייאתי דוגר כאמור בצמיגים רטובים ובשאר מקווי מים קטנים, כגון תחתיות של עציצים, אגרטלים וכדומה- אינו חס לא על שטחים פתוחים ולא על בתי עסק זעירים. בעולם הוא כבר צבר מוניטין של נושא מחלות, בארץ המודעות אליו עדיין לא מפותחת מספיק. טיפ: הימנעו מהשקיית יתר של עציצי הגינה, וקוו לטוב. נטלי קליין, תושבת הוד השרון, מספרת כי בשכונה שלה "כבר אי אפשר לשבת בחצר כמו בן אדם. החיים הפכו בלתי נסבלים". קליין מגדילה לעשות ומכריזה על עצמה כעל "המממנת הראשית של החברות המייצרות את החומרים דוחי היתושים", אולם וודאי יש רבים שמזדהים עם התחושה.

בעיריית רמת השרון, כמו בעיריות אחרות ברחבי הארץ, מנסים להתמודד עם מכת היתושים הקייצים, ואפילו הוציאו שם הודעה לעיתונות בה הם מבקשים מהציבור לדווח על כל מפגע. טלפון לעיריית תל אביב, למשל, מזמן מדבירי יתושים שמצליחים להקטין את הנגע, אולם במשרד להגנת הסביבה טוענים כי "תמיד ניתן לעשות יותר".

תנו להם קנסות

"המשרד להגנת הסביבה מנסה למנוע את הזרמות הביוב הלא מורשות שמגיעות לנחלים ולתעלות", אומר ד"ר אורי שלום, ראש אגף מזיקים במשרד, כשהוא מתייחס למקור העיקרי ליתושים. "אנו מתחילים בפיקוח על העיריות, אם זה לא עוזר עוברים לאכיפה של ממש, ובדרך כלל בשלב בו הרשויות מקבלות קנס- הן מתחילות לבצע."

גורם נוסף שאמור לתת מענה לתופעה מכיוון אחר, הוא רשות הניקוז. תפקידה לסייע בפתיחת ערוצי נחלים ולמנוע מצב בו ישנם מקוואות מים עומדים, המהווים חממה לדגירת יתושים. "אנחנו כל שנה מנקים, למשל, את ערוץ נחל באר שבע מהצמחייה, על מנת לפתוח את הזרימה שתהיה יותר חופשית", אומר עופר שאולקר, מפקח רשות ניקוז שקמה הבשור. "כתוצאה מכך הצורך בחומרי הדברה אמור לרדת בכ- 80 אחוזים". במהרה בימינו.

עוד בוואלה!

נסיעה טובה: הדרך המשתלמת ביותר לרכוש רכב

בשיתוף max

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully