מאז יצא ראש הממשלה אהוד אולמרט, בהודעה על קיום שיחות שלום עם סוריה בשבוע שעבר, חזרה רמת הגולן למרכז סדר היום. רבים מתנגדים לנסיגה באופן גורף, בעוד אחרים מתחילים לחשוב על היום שאחרי. כבר בשיחות השלום הקודמות עלו כמה הצעות חלופיות לנסיגה מלאה. אחת מהן היא חכירה של רמת הגולן לפרק זמן ממושך.
חכירה היא סוג של הסכם, הדומה לשכירת נכס. על פי הסכם שכזה, תועבר רמת הגולן באופן רשמי לסוריה, אך בפועל תהיה זו ישראל שתהיה אחראית על חבל הארץ, בעד תמורה כספית או משאבית, כמו מים. וואלה! חדשות פנתה לשלושה מומחים בשאלה - האם חכירה אפשרית במסגרת הסכם שלום עם סוריה?
ד"ר מרדכי קידר: "על פניו, סוריה לא מוכנה לדבר כלל על רמת הגולן. מבחינתה, הגולן היא כמו הסלון הפרטי שלה - אם מישהו יתנחל בסלון הבית שלך, אתה לא תיכנס איתו למו"מ על שום דבר. לאורך כל הדרך, זוהי עמדתה העקבית. השאלה היא - האם ניתן לרקוח דיל, אשר במסגרתו אפשר יהיה לדבר על הגולן. דיל מסוג זה, יעמיד את הריבונות הסורית על הגולן בכמה מגבלות".
"קיים סיכוי שסוריה תסכים לדבר על דיל אם התמורה תהיה גדולה - שאיבת מים שחסרים מאד בדרום סוריה מהכנרת, הלוואות ומענקים בסכומים אסטורנומיים, או דברים אחרים חסרי פרופורציה. אישית, אני לא רואה את זה קורה. הם מתייחסים לגולן כאל שלהם - והשלב הראשון הוא הסתלקות ללא תנאי ממנו".
"גם מצדדיו של קיר בטון ניתן לעבור"
פרופ' אייל זיסר: "אני חושב שלחכירת רמת הגולן אין שום סיכוי - זו אשליה ורעיון לא רציני. אמנם להחכרת שטח היו תקדימים בעולם הרחב - הונג קונג, לדוגמא, שהוחכרה על ידי סין לבריטניה. הסינים הקפידו על ההסכם, ורק אחרי 100 שנה חזרו לשם. אבל בניגוד לסין, סוריה הבהירה שזה לא בא בחשבון היא רוצה את זה מזומן ועכשיו לידיים שלה, לא בעתיד או בהלוואות".
"הסיבה העיקרית לאי-הצלחה של הסכם מסוג זה קשורה לתפיסת עולם הסורית בכל הקשור לאדמה ולכבוד. כשאנו בוחנים את המסרים שסוריה העבירה ב-17 השנים האחרונות, המסקנה שלי היא שזה רעיון יפה אך נטול סיכויי הצלחה. סוריה והאזרחים הסורים שבה, חושבים אחרת מאיתנו. תפיסת העולם שלהם שונה משלנו, ועל כן תמריצים לא יגרמו להם לוותר. הם פחות עסוקים במים או בכסף, כמו שהם רוצים את רמת הגולן, כמו שהיא, כאן ועכשיו".
פרופ' איתמר רבינוביץ, בעבר ראש צוות המו"מ של ישראל עם סוריה': "במו"מ שניהלו בשנות התשעים, אופצייה החכירה לא עלתה, משום שהסורים הבהירו שהם לא מוכנים לכך. המשפט הראשון ששמעתי מבן שיחי הסורי היה 'אני מקווה שממשלת ישראלה מבינה שאסד לא מוכן לקבל פחות מסאדאת'.
אסד האב רצה לא פחות, אם לא יותר, מאשר סאדאת שקיבל את כל סיני בחזרה. בנוגע לתודעת הציבור הסורי, הוא אמנם מוכן לשנות את דעתו העקרונית ולחתום על הסכם עם ישראל, אך לא יוותר על אינץ' אחד מהגולן, ואף מעבר לכך. לכן, כל פתרון אחר, כמו הסדר ביניים או חכירה נדחו על הסף. למיטב הבנתי, זו עמדתה הקבועה של סוריה".
"האם זה אומר שישראל צריכה להרים ידיים ולא לחפש פתרונות יצירתיים? לא לנסות להכניס ההסדר לקונטקסט גדול יותר? ממש לא. אסור להשלים עם הקביעה הסורית, אלא לחפש מתחת לאדמה פתרונות יצירתיים כדי לשפר את התוצאה הסופית. זאת הסיבה שהעלו את רעיון הפארק, לדוגמא. רעיון שכזה יאפשר לסורים להגיע לשפת הכנרת ומהצד השני יהיה פתוח לישראלים ונשלט על ידם. גם בתוך מה שנראה כמו קיר בטון, אפשר למצוא דרכים לעבוד - מצדי הקיר, מתחתיו ומעליו. זו אחת מאמנויות המשא ומתן. על אף שזו העמדה הסורית הרשמית, המוצהרת והמוצקה, חובה על מנהלי המו"מ, ברמה הטכנית וכקבלי ההחלטות, לנסות ולמצוא פתרונות שעוקפים אותה".
* ד"ר מרדכי קידר חקר במשך שנים את העיתונות הסורית וכתב אודותיה את עבודת הדוקטורט שלו.
* פרופסר אייל זיסר הנו ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, וראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.
* פרופסור איתמר רבינוביץ' כיהן כנשיא אוניברסיטת תל אביב בשנים 1999 - 2007. בשנים 1993 - 1996 כיהן כשגריר ישראל בארה"ב ובשנים 1992 -1995 שימש כיו"ר צוות המו"מ עם סוריה.