מינוי קשה לפיצוח

כשנתיים לאחר שהודח מתפקידו במהלך מלחמת לבנון השנייה, אישרה השבוע הממשלה את מינויו של אלוף פיקוד הצפון לשעבר אודי אדם לראש הקריה למחקר גרעיני בדימונה. אם תרצו, הוא האיש שינהל את "מפעל הטקסטיל" הגדול בעולם. זו הפעם הראשונה שבראש הקמ"ג יעמוד אדם ללא רקע במדעי הגרעין או בתחום ההנדסה. האם דווקא האיש שכשל במלחמת לבנון השנייה יכול לנהל את המתקן האסטרטגי ביותר של ישראל, וגם הסודי ביותר?

מכריו של אדם משירותו הצבאי מעידים כי הוא איש חד ומקצוען ומדגישים כי למרות חוסר ניסיונו, מדובר באדם בעל יכולת למידה מהירה. "אודי הוא מקצוען בתחומים הטכנולוגיים, והוא איש של למידה, שמסוגל לחקור וללמוד נושאים חדשים במהירות וביעילות", מספר ידידו של אדם, האלוף במיל' יפתח רון טל. "הוא איש של עבודת צוות, ולכן אני משוכנע שבניגוד למה שחווה במהלך מלחמת לבנון, שם הוא נותר לבד במציאות קשה מאוד, בקמ"ג הוא יוכל לרכז סביבו צוות של מקצוענים שיסייעו לו. אני חושב שגם הוא יודע שלבד הוא לא יוכל להוביל מתקן כל כך חשוב ואסטרטגי. מה שיפה באודי זה שאין לו את האגו הזה, שבסופו של דבר עלול לגרום לכך שהוא יישאר לבד. יש לאיש הזה את הכלים לתפקיד כל כך חשוב".

אלא שאי אפשר להקל ראש בכישלון של אדם במלחמת לבנון. אדם (50) סבל במהלך המלחמה ממערכת יחסים עכורה ומחילוקי דעות מקצועיים עם הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, שבעקבותיהם הוצנח מעליו, בעיצומם של הקרבות, האלוף משה קפלינסקי, גם דו"ח וינוגרד לא הרעיף שבחים על פיקוד הצפון, שבראשו הוא עמד. "הפיקוד לא הוכן כלל לפעולה במצבי חירום ומלחמה", נכתב שם בין היתר, "מפקדת הפיקוד לא התאמנה, הפיקוד לא חשב בהיקף הנדרש על דרכים להשלמת המשימות, והיחס בין הפיקוד למפקדי האוגדות התאפיין במתחים רבים".

מה שסלל את דרכו לתפקיד החדש של אדם, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני בלימודים אסטרטגיים מטעם בית הספר למלחמה בפריז, היה שירותו כמפקד האגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, תפקיד בו כיהן משנת 2001 ועד מינויו לאלוף פיקוד צפון ב-2005. הוועדה לאנרגיה אטומית שהמליצה על אדם ציינה בהחלטתה כי בשל ניסיונו בתפקיד, יש לו היכולת להתמודד בטיפול בבעיות טכניות ולוגיסטיות מורכבות. יכולותיו הניהוליות, כך מקווים שם, יצליחו להוביל לרפורמות שונות בקמ"ג, ובהן פיטורי כשלוש מאות וחמישים עובדים בשנים הקרובות.

"עקרונית, כדי לנהל מקום כמו הקריה למחקר גרעיני רצוי שלמנהל יהיה הכרה נרחבת של הנושא, וקשה לי להאמין שלאדם היתה הכשרה שכזו", אומר פרופסור עוזי אבן מבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, לשעבר מדען גרעין בכור בדימונה. "יחד עם זאת, הקמ"ג לאו דווקא צריך מומחה עולמי אלא מנהל טוב, וכדי להביא לשינויים מהפכניים צריך להביא מנהלים טובים מבחוץ, אנשים שלא גדלו בתחום. אם אדם הוא מנהל טוב, כמו שאומרים עליו, אז הוא יוכל להזיז שם דברים. כשחברה גדולה נמצאת ברפורמה חייבים להביא אדם מבחוץ שלא כבול ביחסי עבודה מסובכים. אתה מעלה על דעתך שמישהו שעובד שם יותר מעשרים שנה יכול לקבל החלטות כאלה?".

"אינני יודע אם הקמ"ג זקוק דווקא לאנשי מקצוע, אלא כנראה הוא זקוק בעיקר מנהלים טובים", מסכים עם אבן פרופסור עמוס נוטע מהטכניון , לשעבר חבר בוועדה לאנרגיה אטומית. "יחד עם זאת, עד היום היו שם לא מעט מינויים של אנשי צבא שהגיעו ללא ניסיון מוקדם. כמובן שהאידיאל הוא שהמנהל העתידי יהיה איש מקצוע, אך כנראה לא היה להם אדם כזה. בכל מקרה, הרבה תלוי בסיוע שאדם ובשאלה איזה עזרה עומדת מסביבו מתוך הקמ"ג בהקשר של ייעוץ מקצועי".

אחד המועמדים המובילים לתפקיד מנהל הקמ"ג היה הסמנכ"ל הנוכחי, פרופסור אלי אברמוב. לפי דיווחים, אברמוב, בעל ותק וניסיון רב בתחום הגרעין, הסיר לפני מספר שבועות את מועמדותו לתפקיד הנכסף בעקבות תלונה שהוגשה נגדו בנציבות שירות המדינה בגין חשדות לאי סדרים. בכך נסללה דרכו של אדם, שעד לא מזמן ניהל את אחת מחברות הבת של המיליארדר לב לבייב, לג'וב הסודי במדינה.

"באופן תיאורטי, העבודה שנעשית בקמ"ג ניתנת ללמידה, אך כמובן מחייבת תקופת לימוד ארוכה", גורס ד"ר יונה אטינגר מי שעמד בעבר בראש הוועדה לאנרגיה אטומית. "אין ספק שהתפקיד הזה שונה מכל תפקיד צבאי אפשרי וברור לגמרי שמי שנכנס לנעליים האלה מחויב ללמוד היטב את ההיבטים המיוחדים של הקמ"ג. מדובר, בלי שום מרכאות, בסוגיה מאוד מורכבת עם הרבה אחריות. כמובן שיהיו מסביבו אנשי מקצוע, אבל צריך לזכור שבסופו של יום הוא יצטרך לקבל את ההחלטות לבד, ועל כן הוא מחויב לא רק להיות מנהל טוב, אלא לדעת על הנושא לעומקו וללמוד את המקום הזה".

והוא יצטרך לעשות זאת במהירות. מעבר לרפורמה המקיפה בקמ"ג, שכוללת פרישה מוקדמת של מאות עובדים המועסקים במקום שנים רבות, יש המעלים את האפשרות של סגירת המתקן בדימונה, בשל התיישנותו, שעלולה להוות סיכון ממשי. "כל ארגון שקיים למעלה מארבעים שנה ללא פיקוח חיצוני חייב שיהיה בו שינוי כלשהו", טוען פרופ' אבן, "מאוד יכול להיות שיש שם אנשים במקומות הלא מתאימים, ואנשים שגדלו שם בוודאי לא ישמחו לוותר על הג'וב שלהם".

"אולם לדעתי", ציין אבן, "הבעיה העיקרית של הכור הוא הגיל שלו. בכל העולם כורים שפועלים למעלה מארבעים שנה נסגרים, ואנחנו כבר עברנו את הגיל הזה והסכנה היא אמיתית. אני דווקא מאמין שהבאתו של האלוף במיל' אדם לקמ"ג הוא מעשה נכון. רפורמה כמו השבתת המקום או הסבת הפעילות שבו לערוץ אחר יכולה לבוא רק ממישהו חיצוני. העניין הזה מטריד את מנוחתי יותר מאשר האם אודי אדם מסוגל לנהל את הכור בדימונה".