הכל אודות אמא, שרת הביטחון

נשים רבות ברחבי העולם ממלאות היום תפקידים בכירים בזירה הפוליטית, ביניהן ניתן למנות את קונדוליזה רייס, מזכירת המדינה האמריקאית, קריסטינה פרננדז דה קירשנר, נשיאת ארגנטינה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וציפי לבני, שרת החוץ של ישראל.

ביום שני האחרון ילדה שרת ההגנה של ספרד כרמה צ'אקון פיקארס את בנה הבכור. חדשות אלו בוודאי לא היו מסעירות איש אלמלא העובדה שצ'אקון נבחרה לתפקיד רם הדרג חודשיים קודם לכן בעודה בהריון מתקדם. התמונה של צ'אקון בת ה-37, אז שבעה חודשים בהריון, בעודה סוקרת את משמר הכבוד עם כניסתה לתפקיד באפריל האחרון, הותירה רושם עז בקרב רבים ברחבי העולם.

יש הטוענים כי לבחירתו של ראש ממשלת ספרד חוסה לואיס רודריגס ספאטרו בצ'אקון לתפקיד שרת ההגנה - הראשונה בהיסטוריה של ספרד - יש השפעה פסיכולוגית גדולה יותר על נשות הגלובוס מאשר למאבק של הילרי קלינטון במרוץ לנשיאות בארצות הברית. הדבר שלכד את תשומת הלב לא היתה רק עובדת היותה אישה שמונתה לאחד התפקידים המצו'איסטים ביותר בפוליטיקה הספרדית, אלא בעיקר האימהיות שהקרינה.

בעולמנו, הנשלט עדיין למרבה הצער על ידי השקפה פטריארכלית, נדמה כי אם אישה מחליטה לשים עצמה בנעלי תפקיד כה גברי, עדיף לה שתהיה מבוגרת, כלומר בגיל בו היא אינה יכולה יותר להרות בדומה לקלינטון, או שלפחות לא תפרסם את הפוריות שלה בצורה כה בוטה.

בחירתה של צ'אקון לשרת ההגנה לא התקבלה בברכה על ידי כולם. היו שטענו, במיוחד במחנה השמרני, שבגלל הריונה המתקדם, לא תוכל למלא צ'אקון את תפקידה כיאות, דבר המעלה את החשד כי מינויה של צ'אקון לשרת ההגנה סמלי בלבד. את הקולות האלו השתיקה צ'אקון במהרה. בחודש שעבר, בהיותה בחודש השמיני להריון ובניגוד לעצת הרופאים, הפגינה אומץ לב ויצאה למסעה הראשון מחוץ למדינה. במהלך נסיעתה, ביקרה את החיילים הספרדים המוצבים באזורי מלחמה כגון אפגניסטן ולבנון. גם אז, כמובן, ספגה ביקורת קשה על כך שסיכנה את העובר, על אף שזכתה לליווי רפואי צמוד.

אך גם לאחר שהוכיחה כי נשים בהריון יכולות להמשיך לתפקד, היו כאלו שהצליחו למצוא דרכים חדשות לפקפק ביכולתה. רבים בספרד תהו האם יציאתה של צ'אקון לחופשת לידה לא תאפשר לה לפקד ביעילות על הצבא. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שכתוצאה מהלידה, בוטל נאומה הראשון של השרה בפני הפרלמנט. בנוסף, נדחה גם ביקורה הרשמי הראשון בבסיס צבאי בספרד, שהיה מתוכנן השבוע. אך גם את הביקורת החדשה הצליחה לדכא צ'אקון. השרה כבר הודיעה כי את חופשת הלידה בת 16 השבועות, המוענקים לאם טרייה לפי החוק הספרדי, תחלוק עם בעלה. כך שנראה כי לא תיעדר זמן רב מכס שרת ההגנה.

מפתיע הדבר שדווקא ספרד, שנודעה בחלוקה המגדרית המסורתית והביאה לעולם את המונח "מאצ'ו", הפכה כיום לנושאת הדגל בקרב קידום נשים ולחימה באי שוויון על בסיס מגדרי. יתרה מכך, הפמיניזם חדל להיות עניין לנשים בלבד בספרד, מדינה שהיתה ידועה בעבר בקתוליות השמרנית שלה. "אני לא רק מתנגד למאצ'ואיזם, אני פמיניסט", אמר בעבר ראש הממשלה הסוציאליסטי ספאטרו. "השלטון הכי פחות צודק בעולם הוא שלטונה של מחצית האנושות על המחצית השנייה. ככל שהנשים ייהנו משוויון רב יותר, החברה תהיה מתורבתת וסובלנית יותר".

ספאטרו הוכיח כבר פעמיים שלבו ופיו שווים. כשנבחר לראש ממשלה ב-2004, מינה ספאטרו את הממשלה הספרדית הראשונה שמחציתה היתה נשים. לפני חודשיים, לאחר ניצחונו השני בבחירות , הוא שבר את השיא של עצמו והקים קבינט שבו רוב של נשים - תשע שרות ורק שמונה שרים. הגברים ממשיכים להחזיק בתיקים חשובים כגון כלכלה, פנים, חוץ ומשפטים, אך הסגן הראשון של ספאטרו הוא אישה - מריה תרזה פרננדס דה לה וגה - והיא תנהל את המדינה בכל פעם שספאטרו ייצא לחו"ל.

למעט צ'אקון ודה לה וגה, נשים נוספות המאיישות את הקבינט הן שרת המדע כריסטינה חרמנדיה, בת 45 והשרה החדשה לענייני שוויון, ביביאנה איידו, בת 31, שתהיה השרה הצעירה ביותר - גבר או אישה - בהיסטוריה הספרדית.

ממשלתו של ספאטרו העלתה גם את זכויות הנשים לראש סדר היום והעבירה חוק לפיו 40% מהמועמדים לפרלמנט יהיו נשים. היא גם אילצה חברות פרטיות לפעול להגדלת מספר הנשים בדירקטוריונים שלהן.

שיפור מעמדן של הנשים בפוליטיקה אינו תופעה ייחודית רק בספרד. פינלנד נשלטת אף היא על ידי רוב נשי, כאשר 12 מתוך 20 מינויי הקבינט מאוישים על ידי נשים. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי מילא גם כן את הבטחתו, ומינה שבע נשים בקבינט הצרפתי בן 15 השרים. באיטליה מונו לא מזמן ארבע שרות לקבינט של סילביו ברלוסקוני.

הקומיקאי האמריקאי רובין וויליאמס אמר לפני זמן רב שהגיע הזמן לנשיאה בארצות הברית מאחר שנשיאה לעולם לא תייצר פצצה שבאמת תהרוג, אלא רק תרגיז. עם אישה נשיאה, קבע וויליאמס, לא יהיו מלחמות – רק מו"מ מלא להט. לאור התמונה הנוכחית במרוץ לנשיאות, לא נראה שארצות הברית תקבל בקרוב בברכה נשיאה חדשה, אך למעט זאת קשה לומר שמצב הנשים בזירה הפוליטית העולמית לא נראה מבטיח. פרט לישראל, כמובן.