לפני שלוש שנים החליט מוחמד חיאדרי, מנהלו האגדי של תיכון סכנין, לעזוב את תפקידו. הצעות עבודה זרמו לכיוונו אולם הוא דחה אותן כדי להגשים חלום חדש: להיות הקואוצ'ר הערבי הראשון. בעיתוי מושלם נפתח אז קורס לקואוצ'ינג במרכז גבעת חביבה. מאז שסיים אותו, מוחמד חיאדרי מתרוצץ בין לקוחותיו במגזר.
כאיש חינוך לשעבר, שניהל תיכון במשך 33 שנים, לא מתנתק חיאדרי מהתחום הקרוב לליבו. הקליינטורה שלו היא בעיקר "מנהלי בתי ספר, מורים וראשי מחלקות. אני מאמן אותם על מנת שינצלו את הפוטנציאל הטמון בהם", הוא מספר. "תחום הקואוצ'ינג משלב בין פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך. מה שאני עושה הוא לחזור להיסטוריה של האדם - לברר מהם הדברים שהשפיעו עליו, מהן הנקודות המשמעותיות אצלו על מנת לחזק אותן, ומהן נקודות החולשה שלו על מנת לדון בהן ולפתור אותן."
"אבל עיקר העיסוק של הקואוצ'ינג הוא העתיד. אני מנסה להבין מהאנשים מהן הציפיות שלהם, מהו החזון שלהם. אני לא בא עם רשימת עצות ועם הוראות למנהלים ולמורים. אני שואל אותם איפה הם מצליחים, איפה הם לא מצליחים, מה הם חושבים שצריך לעשות כדי לשפר דברים. הרעיונות חייבים לבוא מהם. בדרך כלל אין לאנשים פנאי לתכנן את העתיד ולראות קדימה, ובמקום זה הם מתעסקים ביום יום".
תחום חדש, קהל קשה
הקורס שעבר חיאדרי, אשר נערך בשיתוף פעולה בין שלוחתו בסכנין של המרכז היהודי-ערבי בגבעת חביבה לבין האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג, כלל לראשונה משתתפים ערבים. "בניגוד למגזר היהודי, תחום הקואוצ'ינג חדש לגמרי במגזר הערבי. צריך לעבוד קשה כדי לעורר מודעות בציבור הערבי לעניין".
חיאדרי מאמין כי הקואוצ'ינג יצליח בסופו של דבר לחדור למגזר שלו - אולם בעיקר במישור הארגוני, ופחות במישור האישי. "אני לא חושב שאנשים פרטיים במגזר ילכו לטיפול אצל קואוצ'ר בגלל בעיות אישיות שהם נתקלים בהן, אבל אני בטוח שהתחום יצליח לחלחל לחברות, בתי ספר וארגונים אחרי שהם יבינו שזו דרך לקדם אותם". ועד שהמגיפה תכה במגזר באותו האופן שעשתה בציבור היהודי, חיאדרי שומר גם על הדיי-ג'וב שלו: עיבוד שדות חקלאיים בעמק בית נטופה.