דו"ח: אירן הציתה מרוץ התחמשות גרעיני

שכנותיה של אירן החלו לפתח תוכניות הגרעין משלהן, חודשים ספורים בלבד לאחר החלטת אירן להעשיר אורניום. כך עולה מדו"ח חדש שפורסם היום (רביעי). במהלך אחד עשר החודשים לאחר השקת תוכנית העשרת האורניום של אירן ב-2006, 13 מדינות במזרח התיכון חידשו או חיברו תוכניות חדשות לבניית תחנות כוח גרעיניות, מצטט ה"טלגרף" הבריטי מהדו"ח.

"המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים" (IISS ) סובר כי המדינות פעלו בצלה של אירן על רקע החשש כי זו עשויה להצטרף לקבוצת המדינות המחזיקות בנשק גרעיני. כל תוכניות הגרעין המוצעות הן אזרחיות בטיבן ומיועדות למטרת ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. לפי הדו"ח, לעת עתה לא קיים חשש לגבי הפרות כלשהן של אמצעי בטחון בינלאומיים. עם זאת, אם אירן תעשה ניסוי בפצצה גרעינית, כל מדינה במזרח התיכון תאלץ לשקול מחדש את מדיניות הביטחון וההגנה שלה.

עוד עולה מהדו"ח, כי מדינות ערביות עשויות לפתח תוכניות גרעין אזרחיות במטרה להבטיח את האפשרות של פיתוח פצצת אטום בעתיד. "תוכנית הגרעין האירנית עלולה להפוך לתמריץ אזורי", אמר ג'ון צ'יפמןף, מנכ"ל המכון. "לעת עתה, התחרות עם אירן והאיום הביטחוני הם שיקולים התורמים לעלייה החדה בהתעניינות האזורית בתוכניות גרעין", הוסיף.

למדינות במזרח התיכון היסטוריה ארוכת שנים של יריבות עם אירן, במיוחד, לאמירויות המפרץ הסוניות שפיתחו חשד עמוק כלפי המשטר השיעי באירן. מדינות אלו מאשימות את אירן בכך שהיא גורמת לאי שקט בקרב האוכלוסיות השיעיות שבקרבן.

ערב הסעודית, הכוח הסוני המוביל במזרח התיכון, צריכה לחשוש במיוחד מאירן, במידה וזו תחזיק בנשק גרעיני. אך, לפי הדו"ח, מצרים, המחזיקה בטכנולוגיה גרעינית מתקדמת, תהיה הראשונה שתייצר פצצת אטום. ישראל שומרת על עמימות לגבי היכולת הגרעינית שלה ומסרבת לאשר או להפריך את קיומו. אך התחמשות גרעינית של אירן תאלץ אותה להכריז באופן רשמי כי באמתחתה נשק גרעיני, אמר מארק פיצפטריק מהמכון.

תרחיש מסוג זה עלול לטמון בחובו השלכות חמורות בעבור המזרח התיכון. זאת מאחר והממשלות הערביות ירגישו בלחץ גדול יותר לפתח נשק גרעיני משלהן. עקב כך, יתפתח מרוץ להתחמשות גרעינית, שהחל באירן ותודלק על ידי ישראל, באזור ההפכפך ביותר בעולם.

העשרת אורניום עשויה לשמש לייצור דלק בעבור תחנות כוח גרעיניות או לחלופין, לייצור נשק גרעיני. אירן ממשיכה להתעקש כי היא פועלת ממניעים של שלום, אך סירובה להיענות לקריאות הבינלאומיות ולהפסיק את העשרת האורניום מעלה חששות לגבי מטרתו האמיתית של נשיאה מחמוד אחמדינג'ד.