כששאלו אותי מיהו הכוכב נולד הכי חם בהיסטוריה, מיד ידעתי את זהותו: גבסו, שי גבסו. הבחור, החיוך, הכיפה, האווירה המבוישת, כל חבילת השלמות הזו.
יש משהו נורא תמים בלאהוב את שי גבסו, אולי פשוט בגלל עצם העובדה ששי גבסו לא מחפש שתאהבו אותו, הוא מחפש לעשות את מה שהוא אוהב - מוזיקה. וזה לא כזה מובן מאליו בקרב משתתפי התוכנית.
ואני זוכרת את הפמלה, הו פמלה שהוא שר. ואת ההופעה הלוהטת שהוא נתן בגמר הניצנים שהובילה למשפט הנודע: "ניצנים, שירו איתי!" וכל הנה נה נה שהוא הוסיף לשירו של רמי קלינשטיין, 'אש' אותו ביצע. למי בכלל אכפת שהוא לקחת את המקום השלישי בזמנו. הבנות מצאו אליל, ואני ביניהן. אליל שמרגיש קטן בנעליים הגדולות של עצמו, ואיך הוא שר, חבל לכם על הזמן איך הוא שר. והיום, מרחק של שני דיסקים מצליחים, טקסטים ולחנים מרגשים משל עצמו, לי כבר אין ספק מי הכוכב נולד שלי. היתר זה פשוט סתם.
זוכרים לטובה את "פמלה"? מאוהבים בפני התינוק של הגבר הכי גבר? גדלו שיער ובואו להצביע: שי גבסו - חם או סתם?