ההיי-טק ישראלי, העובדים זרים

מאת גלי סימן-טוב

ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים דנה היום במחסור בעובדים בתעשיית ההיי-טק בארץ.
עמי אראל, נשיא איגוד תעשיית האלקטרוניקה בישראל, הציג בישיבה נתונים לפיהם חסרים עשרת אלפים עובדים בתעשיית ההיי-טק. אריאל אמר כי חברות ההיי-טק מעונינות לפתור את הבעיה ומוכנות לשלם 50 אלף דולר לקופת המדינה עבור רשיון עבודה לכל עובד זר שיגיע לארץ ויעבוד במחשבים.

משרד העבודה מתנגד להצעת התעשיינים. בני פפרמן, נציג משרד העבודה בועדה, טען כי הנתונים שהציגו ראשי התעשייה אינם מדויקים. "בסיס הנתונים שלהם נשען על מודעות בעיתונים וזה לא אמין. הנתונים שלנו מתבססים על מדגם מעסיקים ומראה על מחסור נמוך הרבה יותר".

פפרמן הוסיף כי יתכן שמשרד העבודה יאשר יבוא מצומצם של עובדים, עד 200, תוך בדיקת רשיונות פרטנית. "אך בשום אופן לא נסכים לדון בדרישה ענפית ליבוא עובדים, זה יפגע בהכשרת עובדים ויגרום לאבטלה בשוק הישראלי בעוד מספר שנים. מניסיוננו ברגע שמביאים אנשים מבחוץ כבר לא עוסקים בהכשרה".

אגף ההכשרה במשרד העבודה הציג נתונים לפיהם כ-4000 איש כבר עברו הכשרה מקצועית לתחום ההיי-טק וחלק גדול מהם נקלט בעבודה. פפרמן אומר כי תעשיית ההיי-טק צריכה ללמוד לחיות עם המחסור, "פתרון אמיתי לבעיה יתכן רק בטווח הארוך. שלא ישלו עצמם שאפשר למצוא פתרון אמיתי בטווח הקצר. הרי הבעיה של מחסור עובדים בתחום נמשכת כבר יותר מחמש שנים ועד עכשיו אנשי התעשייה ישבו על הגדר".

"המחסור החמור בעובדים בתעשייה נובע מכך שרק 10% מכלל בוגרי התיכון הזכאים לבגרות בארץ הם בעלי בגרות של 5 יחידות במקצועות הריאלים", אומר ד"ר כרמל וורניה, המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר, "אם היו משקיעים יותר במגמות הריאליות בבתי הספר המחסור היה מצטמצם באופן משמעותי".

אראל, נציג התעשיינים, אמר כי לענף ההי-טק דרוש פתרון מידי, "הכסף שאנחנו מציעים לא יעבור לכיסו הפרטי של אף אחד אלא יושקע בקרן להכשרת תלמידים לחינוך טכנולוגי. דווקא יבוא העובדים הזרים תגרום לכך שבעתיד יהיו ישראלים רבים יותר בענף".

בתום הדיון הוחלט כי יערך מדגם של ניצול כוח אדם בארץ, בהתייחס למדענים עולים ולבוגרי תוכנית "מחשבה" של אגף ההכשרה במשרד העבודה והרווחה. בנוסף יבדק פוטנציאל היהודים הנמצאים בחו"ל וזכאים לחוק השבות.