עשרות אנשים נהרו היום לביתו של השר רחבעם זאבי ז"ל ברמת השרון. מאז נודע דבר מותו כוסתה המדרכה בכניסה לביתו המוקף חומה בעשרות נרות זכרון שהדליקו שכנים, מכרים ואנשים שבאו כדי לחלוק כבוד ולהשתתף בצער המשפחה. המשטרה הציבה מחסומים בסמוך לבית, כדי למנוע אי נוחות מבני המשפחה.
מרבית האנשים הם תושבי רמת השרון והסביבה. חלקם הכיר את "גנדי" השכן, חלקם את דמותו כפוליטיקאי, ואחרים את איש הצבא שבו. בין הבאים היו אישי ציבור, קציני צה"ל בסדיר ובמילואים, אנשי שירות הביטחון ופוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית. לבית הגיעו יריבים פוליטיים כמו ח"כ לשעבר עוזי ברעם ממפלגת העבודה ואיתן הבר ששימש ראש לשכתו של יצחק רבין ז"ל כשכיהן כראש ממשלה.
רבים מהמבקרים וממדליקי הנרות לא תמכו בדעותיו של זאבי. אחת מהן, שהגיעה עם שני ילדיה מראש העין, הסבירה: "הגעתי לחלוק כבוד לאיש שאהב את הארץ ואהב את המדינה. אני לא מסכימה עם הדעות שייצג, וסביר להניח שלעולם לא אסכים, אך כיבדתי את אהבת המולדת שבו". היא הסבירה שחשה צורך להגיע ולספר לילדיה על האיש ש"לחם במלחמות ישראל וסייע להקים את המדינה".
"רציתי להיות פה"
אהרון, תושב רמת השרון, הגיע לבית המשפחה ב-08:00 בבוקר, עם היוודע דבר הירי. "הוא עזר לי כמה וכמה פעמים", סיפר אהרון, שהכיר את זאבי בצבא. "רציתי להיות פה". הדרה, תושבת הרצליה, הגיעה כדי להיפרד מגנדי הפוליטיקאי. היא כבר מתגעגעת ומתקשה לכבוש את הדמעות. "מה קרה לנו? ככה יורים באיש הזה, הפקרות? לא ייאמן, לא ייאמן", היא שאלה בזעם.
ילדים שהגיעו מראש העין והדליקו נרות על המדרכה שליד החומה דיברו על חוויות מדור שני. אחת מהם, הילה, אמרה: "אמא סיפרה לנו על המלחמות שהוא לחם בהם". הילה - שלא הכירה את זאבי, "גם לא מהטלוויזיה" למדה מאמה שזאבי אהב את המדינה ותרם לבנייתה.
בשעות הערב המאוחרות החלו האנשים להתפזר. הם משאירים אחריהם את נרות הזיכרון "לאיש הצבא, לאוהב הארץ". מעל מודעות האבל הרשמיות של ממשלת ישראל, נשאר דגל ישראל, עדיין מונף בכניסה, בגאווה, "כמו שגנדי רצה".