צבעי השלטון: למה אובמה קפץ?

לכאורה, העימות המילולי האחרון בין ברק אובמה לג'ורג' בוש אמור להחמיא למועמד הדמוקרטי. אובמה חולם כבר זמן על שדרוג לזירה הארצית, בה מתמודדים מול תותחים כבדים על נושאים "אמיתיים" ולא מקיזים דם בפריימריז שאינם נגמרים במפלגה דמוקרטית. אבל זה רק לכאורה. במציאות, הצליח בוש לצבוע שוב את אובמה בצבעים ליברליים, מהם חייב האחרון לברוח כמו מאש אם הוא חולם ברצינות על הבית הלבן.

הנשיא האמריקאי אמר בנאומו בכנסת כי "יש כאלה שמאמינים שאנחנו צריכים לנהל מו"מ עם טרוריסטים וגורמים קיצוניים, כאילו טיעון מילולי מתוחכם ישכנע אותם שהם טעו", אך נמנע מלכוון את הביקורת לגורם פוליטי כזה או אחר. מי שקפץ על המציאה והגיב כנשוך נחש היה דווקא אובמה, שפירסם מיד תגובה חריפה לדבריו של בוש ובאותו רגע נפל למלכודת המכונה "תראו, אני ליברל אוהב ערבים". זו מלכודת שספק אם מישהו בממשל טמן עבורו. בסוף השבוע כבר אמר אובמה כי בוש לא התכוון אליו אישית, אבל הנזק כבר נעשה: אין עכשיו צרכן תקשורת בארה"ב שאינו יודע שאובמה מסמר עצמו שוב לצד השמאלי של המפה הפוליטית.

בסוף השבוע עלה בידו של ג'ון מקיין להצליח במטלה שרק מעט פוליטיקאים אמריקניים יכולים לעמוד בה בכבוד. תוך 24 שעות הופיע המועמד הרפובליקני בכנס של ארגון הרובאים הלאומי בקנטקי ובמערכונים של תכנית הסאטירה המצליחה Saturday Night Live. מקיין ניצל את הבמה הטלוויזיונית כדי ללעוג לגילו המתקדם, תוך שהוא ממליץ לבוחרים להצביע בעיקר על פי גילו של המועמד ולהעניק משמעות פחותה לדעותיו ויכולותיו. האולפן הניו יורקי של התוכנית המיתולוגית אינו זר למקיין, שהיה הסנטור הראשון שהנחה את התכנית. אז הסכים מקיין לבצע גרסת כיסוי לשיר של ברברה סטרייסנד, אמש הוא היה רחום יותר ורק השתתף בצמד מערכונים קצר.

אבל מקיין לא הסתפק בהומור עצמי ובחיכוך עם אצולת הטלוויזיה המתחכמת של אמריקה. יממה לפני כן הוא ביקר בחנות נשק בצ'רלסטון ונאם בכנס של לובי הנשק רב העוצמה. המועמד אמר לכתבים כי על אף חילוקי הדעות בעבר, הוא ממשיך לצדד בסעיף השני בחוקה ולהאמין בזכות לשאת נשק. יכולתו של מקיין לגרוף מחיאות כפיים במערכון טלוויזיה שנון ובנאום מול מאות חובבי הדק היא יתרונו הגדול בבחירות. תארו לעצמכם מה היה קורה לו אובמה או קלינטון היו נדרשים לאתגר דומה. ספק אם היו מצליחים לצאת בחיים מכנס ארגון הרובאים כדי להופיע בריאים ושלמים בטלוויזיה.

אז מה נותר מפוטנציאל גיוס התרומות של אובמה, זו השאלה שמנקרת במוחם של הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד. אובמה ביסס את כל אסטרטגיית גיוס התרומות על קבלת סכומי כסף קטנים מאזרחים פשוטים, במקום קבלת תרומות ענק מקבוצות אינטרסים ובעלי עניין. ההימור, יש יאמרו האידיאולוגיה, הצליח בגדול. אובמה שבר את כל שיאי התרומות. בקרוב יתברר האם ימשיכו האנשים הפשוטים לממן את הקמפיין היומרני, או שאובמה ימצא עצמו משחר אחר הפתחים של קבוצות האינטרסים הדמוקרטיות, אותן השמיץ בחודשים האחרונים.