בראון מתגייס למען "המדע של פרנקשטיין"

ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון יצא היום (ראשון) בקריאה נרגשת להגנת המחקר המדעי של תאי גזע עובריים. לטענת בראון, השימוש בעוברים בני כלאיים (תאים אנושיים המוזרקים לביצית של חיה) הוא "מאמץ מוסרי ביסודו" שעשוי להציל את חייהם של מיליונים.במאמר שכתב לעיתון הבריטי "אובזרוור", קרא בראון תיגר על המקטרגים של הפיתוח המדעי, בכנסייה ובכלל, המגנים את מה שהם מחשיבים כ"מדע של פרנקשטיין".

העניין שמגלה בראון בסוגיה הוא אישי. בנו הצעיר פרייז'ר סובל מ"סיסטיק פיברוזיס", מחלה שעשויה להיעזר בממצאי המחקר העוברי. גם העיתוי לא מקרי: חברי הפרלמנט יצביעו בימים הקרובים בנוגע לשלוש חקיקות נתונות במחלוקת: עוברים בני כלאיים; יצירת "אחים מושיעים" - מקבץ תאים בן ימים מספר מתאי ההורים, שיוכלו לתרום רקמות שיעזרו בתורם לריפוי אחים גדולים הסובלים ממחלות גנטיות; הפריה מלאכותית של אם חד הורית או לסבית ללא התחשבות בצורך הילד העתידי באב.

לדברי בראון, "חברי הפרלמנט חבים לעצמם ולדורות העתיד לתמוך במחקר בעת ההצבעה בנושא בהמשך השבוע".

במאמרו כותב בראון: "ב-1998, ג'יימס תומסון, מדען מאוניברסיטת וויסקונסין, הצליח להסיר בהצלחה תאי גזע מביציות עודפות הנמצאות במרפאות להפריה. תגליתו ביססה למעשה את מחקר תאי הגזע בעולם המדעי המקובל. עשור לאחר מכן, הפרלמנט הבריטי עומד בפני החלטה שתשפיע לא רק על קצב הפיתוח המדעי, אלא גם על זכויותיהם של אנשים להרוויח מההתקדמות המדעית שנעשתה בתחום המורכב. האם ניתן למדענים את התמיכה המשפטית לה הם זקוקים על מנת לחפש תרופות וטיפולים חדשים באמצעות מחקר תאי הגזע או שנבחר במקום להפנות את גבינו לפיתוח המדעי? האם מיליוני ילדים הנמצאים בסכנת מוות או מתמודדים עם מחלה אנושה יכולים למצוא תקווה חדשה במדע? תשובתי היא 'כן' ".

באופן כללי, מחקר תאי הגזע עובריים דורש לקיחה של תאים אנושיים, החדרתם לביציות של חיות והשארתם להתפתח שם במשך כמה ימים. לאחר מכן, כל תא גזע בלתי מפותח – המכיל 99% ד.נ.א. אנושי – נקצר ונעשה בו שימוש ליצירת רקמות של מוח, עור ועוד במטרה לטפל במחלות קשות כגון אלצהיימר, סרטן ופרקינסון.

תאי גזע הם תאים מיוחדים שאינם נושאים מטען גנטי ייחודי. היתרון הזה מאפשר להשתיל אותם בכל איבר או מערכת בגוף, שם הם מתאימים את עצמם לסביבה, מתחלקים ומחליפים תאים שמתו או נפגעו. התהליך הזה מאפשר להשתיל תאי גזע באיברים חולים או פגועים ולרפא אותם.

המחלוקת סביב הסוגיה מתמקדת בכך שמשתמשים בביציות של חיות כדי ליצור למעשה עובר אנושי. עם זאת, לדברי בראון קיים מחסור כלל עולמי בנשים המוכנות לתרום ביציות למדע. "לטענת המדענים, הדרך הבטוחה ביותר להבטיח את הפיתוח המדעי היא להשתמש בביציות של חיות, מהן כל החומר הגנטי הלא אנושי מוסר. רק אז מחדירים תאים אנושיים. במידה ו"העוברים המעורבים" הללו מצליחים לשרוד מספר ימים, תאי הגזע נאספים מהם והעובר עצמו מושמד. שימוש בטכניקה זו יאפשר להביא לקצו את הגורם המגביל במחקר תאי הגזע: המחסור בביציות אנושיות מהן ניתן יהיה ליצור עוברים ולאסוף תאי גזע", אמר בראון.

בראון הביע את רחשי הכבוד שהוא חש כלפי ההתנגדות המובעת למחקר על רקע דתי . "מחקר תאי הגזע העובריים תמיד היה שנוי במחלוקת ואני מכבד את ההשקפות המתנגדות לו על רקע דתי. אך במקביל אני רואה בכך הזדמנות רבת משמעות לשנות לטובה את חייהם של מיליונים. מסיבה זו עלינו – בסבלנות ובהתחשבות – לחקוק חוקים חדשים וברורים המאפשרים את השימוש בתאי גזע בתוך מסגרת משפטית וברורה הנתונה לפיקוח נוקשה", הסביר בראון.

"החקיקה החדשה תספק את המסגרת המשפטית שתתמוך במחקר בתוך הגבולות שייקבעו. השימוש בעוברים בני כלאיים יהיה חוקי אך רק למטרות מדעיות טהורות וחובה תהיה להשמיד את העוברים בתוך שבועיים מעת היווצרם. בנוסף, אסור יהיה להשתילם בנשים או בכל חיה שרק תעלה על הדעת. אני רוצה להבהיר את עצמי: אם אנו רוצים לעודד מחקר תאי גזע וליצור תרופות חדשות וטיפולים בעבור מיליוני בני אדם, אני מאמין כי עוברים בני כלאיים הם הכרחיים. השאלה היא לא האם עליהם להתקיים, אלא כיצד לפקח על השימוש בהם", הוסיף.

התעקשותו של בראון כי עוברים בני כלאיים הם הכרחיים נתקלת בספקנות של כמה מחברי הפרלמנט השמרנים. אלו טוענים כי במקום טכניקה הדורשת שימוש בביציות של חיות, ניתן לאסוף תאי גזע מחבל הטבור של תינוקות בני יומם. לטענתם, לא קיימת הוכחה ברורה שמחקר עוברים בני כלאיים אכן טומן בחובו את היתרונות המובטחים.