נסיכה סיאני

ההפקה של השבוע נפגשה עם אצולה מקומית – נסיכה סיאני, בת שמונה-עשרה, מיפו. שם אמיתי, ומוצדק – הקסם שזולג ממנה הוא לא רגיל. היא צועדת כאילו היא מתעופפת על עננים עדינים, מדברת ברכות וצוחקת עם ניצוצות בעיניים. היא אמנית בנשמתה, ובת להורים אמנים גם הם – צורפת וצייר.

חושבים שנסיכה זה שם קצת מיוחד? גם אנחנו. כששאלנו אותה מדוע קראו לה כך, היא ענתה "תשאלו את אבא". כנראה שגם נסיכות לא יודעות את כל התשובות. היא מספרת שהזהירו את אביה שהשם המיוחד "יהרוס לילדה את החיים", אבל זה לא עזר. בסופו של דבר, השם המיוחד לא פגע בה, אבל עיצב את האישיות המופנמת שלה.

המשפחה שלה קוראת לה בכינוי החיבה האוריג'ינלי, "נס-קפה". יש לה אחות קטנה שכולם קוראים לה "תותי". איזו משפחה חמודה. "משפחה בשבילי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם".

וכשהיא מדברת על משפחה היא גם מתייחסת לכלב המסריחול שלה שוקו. "לדעת כולם הוא הכלב הכי מסריח שקיים. אני היחידה שכמעט לא שמה לב לריח שלו מרוב שאני אוהבת אותו כי הוא כזה בונבון קושקושון. כולם אומרים שהוא נראה כמו סמרטוט, אבל מה לעשות שזה הסטייל שלו, להתמרח בג'יפה שבגג ישר אחרי שעושים לו מקלחת".

למרות שבנות מלוכה בדרך כלל רשאיות לעשות כרצונן, נסיכה לא ויתרה על השירות בצה"ל, והתגייסה לצבא לפני כשלושה חודשים. בתיכון היא למדה בתל אביב, בעירוני ה'. יש לה היגיון משלה, היא מעידה, והיא רק נראית ביישנית, ואנחנו עדים. כשמקלפים לאט לאט את המבט הנבוך היא מצחקקת, נפתחת והופכת שטותניקית, מצחיקולה ומתוקה.

במסגרת ההיגיון הפרטי שלה, היא אוהבת תירס, אבל בשיגעון. עד שהיא קיבלה את הכינוי "תירס" אפילו: "תירס אצלי זה במקום גלידה כשנשבר הלב. ואם לא בא לי תירס זה אומר שהמצב קשה והדיכאון עמוק. זה פשוט הדבר הכי טעים והכי שמח שיש". אם אתם רוצים לפגוש בנסיכה המקומית כדאי שתדעו שהיא אוהבת לצאת לפאבים עם חברים ושהיא מחפשת נסיך. הוא לא צריך להיות האביר על הסוס הלבן, "רק להצחיק אותי". בקשה צנועה.

שלא תחשבו שלנסיכות אין תחביבים, כי הנסיכה שלנו "אוהבת לשיר ולצלם". היא לא בטוחה מה היא רוצה לעשות בעתיד. "זה יכול להיות צילומים או שירה. אני לא ממש יודעת במה להתמקד, אבל הייתי רוצה לעשות קצת מכל דבר".

היא מצלמת בעיקר צילומי אופנה, כשאת החברים שלה היא מנדבת לעבודת דוגמנות בחינם. לפעמים היא מצלמת את עצמה: "אם יש לי רעיון אני ישר מתלבשת, מתאפרת, מתמקמת, מציבה את המצלמה על החצובה ומפעילה את הטיימר". בשנה שעברה היא אפילו הרימה תערוכת צילומים פרטית משלה: "אבא עזר לי לפנות את הסטודיו שלו והעלינו תערוכה. זו הייתה חוויה מרגשת במיוחד, ואפילו מכרתי כמה מהצילומים". מקנאות!!

היא אוהבת לשיר ג'ז ורוק ובתיכון היא הרחיבה מוזיקה. "בזמן האחרון לא יוצא לי לשיר בגלל הצבא", אבל לדעתנו הכי כיף לשיר במקלחות המשותפות. ההרכב האהוב עליה הוא אינפקטד מאשרום "אני מתה על פסיכודאלי" היא אומרת, "השחרור הזה שהמוזיקה הזאת עושה יכול להטריף. הספורט שלי הוא פשוט אינפקטד בפול ווליום, בחדר, לבד, ופשוט לרקוד,לקפוץ, להסתובב. הייתי בהופעת העשור שלהם והיה מעולה".

לפני שנסיכה החליפה את כל הבגדים שלה לצבע חאקי-צה"לי, היו לה תקופות סטייל משונות. באחת מהן היא לבשה רק שחור, ואחר כך רק צבעוני-פריקי. "עכשיו אלו שני הדברים שאני בחיים לא אלבש. אני מתלבשת בעדינות – לא מוחצן", כיאה לנסיכה...

כיאה לנסיכה אמיתית "אני אוהבת להסתובב באתרי אופנה כדי לראות מה קורה בעולם, איך הם מתלבשים שם. אני לוקחת מהם השראה – כמו לונדון, ניו יורק". איך היא מוצאת את הבגדים שלה? "חלק מהבגדים שלי מגיעים מחברים או משפחה, חלק מהבגדים ממותגים וחלקם משווקים כמו בצלאל, שוק הכרמל והכיפי מכולם - שוק הפשפשים. יש לי בערך חמש-עשרה זוגות נעליים ועוד ארון מלא בן שלוש קומות בבוידעם, ולא, זה לא עוצר בעדי מלהמשיך ולקנות עוד".

נסיכה היא קטנה, עדינה ומלכותית – והיינו צריכים למצוא בגדים שהולמים את מידותיה, ואת אופייה. אז בחרנו בגדים רומנטיים, במידות קטנות – אבל לא כאלו שיהפכו אותה לילדותית מדי. יצאנו איתה לשוק הפשפשים האהוב, שם התפעלו ממנה תיירים ומוכרים מקומיים. גילינו שיש לה כשרון טבעי בכל מה שנוגע לצילומים, אז פשוט נתנו לה להיות עצמה.

צילמנו אותה גם ברחוב, אבל המקום הכי מגניב היה הבית של נסיכה, בית יפואי שלא רואים בכל מקום. בין לבין, היא לקחה אותנו לסיור קצר בין היצירות של אביה האמן ושלה עצמה. כמובן שלא יצאנו בלי ביס מקלח תירס צהוב ועסיסי. ואת הכל אתם יכולים לראות בסרטון...

כתב: חיים אברהם

צלם סטילס: אילון פז

סטיילינג: מיטל ויינברג, קסטרו

צילום וידאו ועריכה: דרור פיקלני