וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

HD READY מול FULL HD

עפר לאור

13.5.2008 / 2:48

מה ההבדל בין שני המונחים שבכותרת? עפר לאור מתחיל להסביר, בחלק ראשון מבין שניים

לפני מספר שנים המסכים התחלקו לשתי קטגוריות בעצם: מסכי EDTV ומסכי HDTV. הראשונים היו כל אותם מסכים שאינם HDTV, בעוד שהמונח "HD" התייחס לכל מסך שהתהדר ביכולת להציג תמונה בהפרדה גבוהה (כלומר היי דפינישן...). באותו שלב, לא היתה מודעות לנושא הרזולוציות השונות, וחמור מכך, לא כל התקנים שאנו מכירים כיום נסגרו סופית.

המסכים מהדור הראשון הצליחו להציג תוכן היי דפינישן דרך חיבורי קומפוננט ו-RGBHV בלבד. בשלב מתקדם יותר התווסף לו חיבור DVI, בהמשך הצטרפה תמיכה ב-HDCP (הצפנה שללא תמיכה בה, מסך לא יוכל להציג תוכן מוגן כגון מנגן DVD UPSCALING או מנגן Blu-ray). לבסוף, התווסף לו HDMI בתקנים שונים (החל מ-HDMI 1.1 וכלה ב- HDMI 1.3).

בתחום התקנים, התקן הבסיסי ביותר (לפי תקני ATSC) היה 480P, אליו התווספו להם 720P וכמובן 1080i. כל אלה הוגדרו בתקן בתדר 60HZ בלבד.

באירופה לא הסתפקו בכך והוסיפו להם כמה תקנים משלהם. הם פצחו בגירסת ה-PROGRESSIVE של תקן PAL האירופאי, או כפי שאנחנו מכירים אותו היום, 576P. אליו התווספו 720P50 ו- 1080i50. בעצם מדובר באותם תקנים אמריקאיים עם טוויסט אחד: הם עובדים ב-50HZ.

הסיבה למעבר האירופאי ל-50HZ (בניגוד ל-60HZ האמריקאי) היא כפולה. הדבר מאפשר העברת שידורים רגילים (SDTV) תוך שימוש במעבדים זולים יותר. כמו כן, יש חיסכון של כ-16% בתעבורה בלויינים ובכבלים, יתרון בולט עבור גופי השידור.

כך נוצר מצב שיש לנו מסכים בגדלים שונים ובעלי תמיכה בתקנים שונים. איך נדע אם המסך שלנו יעבוד או לא? איך נדע אם המסך תומך בתקנים שאנחנו חושבים שהוא תומך בהם?

HD READY

בכדי לעשות סדר בבאלגן, החליט אירגון EICTA לפתח תקן רשמי למסכים. האירגון בעצם בנה תשתית רשמית לתיוג מסכים על פי תקן. ללא תקן רשמי זה, לא ניתן יהיה להדביק את מדבקות HD READY.

הארגון, שמקורו באירופה, התמקד בתקנים החדשים (דאז) - כלומר התקנים של אירופה. החשש היה שמסכים שיועדו במקור לארה"ב ימצאו עצמם באירופה ולא יתאימו לתקני השידור שנבחרו לשם כך. מדבקת ה-HD READY נועדה למנוע מצב שבו לקוחות רוכשים מסך חדש אך אינם יכולים לצפות בשידורי הטלויזיה היי דפינישן ששודרו במדינותיהם.

התקן קבע את הדברים הבאים עבור קבלת תקן HD READY:

* מסך אשר במצב 16:9 מציג לפחות 720 שורות שונות של פיקסלים.

* בעל כניסה דיגיטלית (DVI או HDMI) אחת לפחות אשר תומכת ב-HDCP

* תמיכה בכל פורמטי התמונה של ATSC וכמובן בגריסאות הארופאיות שלהם

החברות הראשונות שקפצו על התקן הזה היו פיליפס (הארופאית), לווה (הארופאית) ופיוניר (שהתמקדה באותה תקופה בצמיחה באירופה) והן באמת היו מהראשונות שקיבלו תאימות מלאה לתקן וזכו לקבל את המדבקה.

זכורה לי במיוחד מדבקת ה-HD READY אשר בזמנו בישראל היתה מודבקת אך ורק על מסכי פיוניר, מה שגרם ללקוחות לחשוב שזה מונח שיווקי של פיוניר בלבד.

באותה תקופה, הרזולוציה של מסכים דקים היתה או 1024X768 עבור מסכי פלזמה (היחס הזה הוא 4:3, בשל העובדה שהפיקסלים במסכי הפלזמה הללו היו מלבניים ולא ריבועיים), או 1366X768 עבור מסכי LCD או פלאזמה 50".

מסכי 1024X768 אינם ביחס נכון אך בגלל שזה מה שניתן היה לייצר באותם ימים (כיום ניתן לייצר טכנית מסכי 42" ברזולוציה תקנית - פנסוניק החלה בכך במהלך 2007), התקן לא קבע רזולוציה אופקית. בנוסף, התקן היה מאוד לא ברור (בכוונה) לגבי מסכים ביחס 4:3 או בנוגע לטכנולוגיה, בשל העובדה שניתן היה אז לרכוש מסכי CRT אשר היו תואמים לתקן זה. בארץ לא היה יבוא של מסכים כאלה (פרט ליבוא אישי של לקוחות פרטיים) וגם יבוא מסכי 16:9 בטכנולוגיית CRT נחשבו לחיות נדירות למדי.



Full HD


כאמור, המטרה המקורית של התקן HD READY היתה לוודא שכשאתה רוכש מסך תקבל איכות HD מינימלית. מאז יציאת התקן הטכנולוגיה השתפרה וכעת ניתן לקבל במחירים סבירים לחלוטין, גם מסכי FULL HD. משמעות ה-FULL הוא שהמסך יכול להציג את כל הפרטים שקיימים בשידורי 1080.
בעוד שתקן HD READY מבטיח שנקבל איכות מינימלית, יש הבדל משמעותי מאוד בין מסך ברזולוציית 1024X768 (שיש לו 786,432 פיקסלים) לבין מסך שמסוגל להציג את מלוא הרזולוציה שמועברת ב-1080, כלומר 1920X1080 (שזה 2,073,600 פיקסלים) - פי 2.7 רזולוציה.

לכן, בעצם לא מספיק לנו הידע שמסך הוא HD READY בלבד, אנחנו גם צריכים לברר מה הרזולוציה שלו.

מסכי 1080P כוללים 1920 על 1080 פיקסלים בדיוק והם עדיין נחשבים HD READY בכדי לתמוך בכל הפורמטים הנדרשים.

מסך שנקרא FULL HD הוא מסך אשר כולל את הרזולוציה הזו - 1920 על 1080 , אך מעבר לכך אין להסיק שהוא מסוגל לקבל או להציג דבר מעבר ליכולות ה-HD READY הבסיסיות שתוארו לעיל.



HD READY 1080P

העובדה בשטח היא שעדיין יש לא מעט בלבול לגבי תאימות ולכן EICTA קבע לנו תקן חדש ונחמד בשם HD READY 1080P. התקן לא רק שמתקן את עיוותי העבר אלא מוסיף לא מעט לתקן המקורי.
כתנאי בסיסי, התקן מוסיף לכל התנאים הקודמים של HD READY רגיל גם את נושא הרזולוציה המדוייקת - 1920 על 1080. אם לא די בכך, הוא מחייב צפיה ללא DISTORTION, כלומר פיקסלים ריבועיים בלבד!

התקן מכריח גם תמיכה ב-NATIVE RATE ותאימות לא רק לתקני ATSC אלא גם לתקנים מחמירים יותר כגון 1080P ו-1080sf24 (עוד על כך בהמשך).

בכך, נפתרות בעצם כל הבעיות, מכיוון שתקן זה הוא מחייב וכולל את כל הדרישות המחמירות שנדרשות ממסך FULL HD היום.



1080P בגוונים שונים

לא כל FULL HD נבראו זהים. בעצם המונח מאוד לא ברור לגבי האם מדובר ב-1080i או 1080P (על כל גירסאותיו כיום).
בעצם 1080i הוא אות ברזולוציה 1920 על 1080 אשר מעביר בכל פעם (60 או 50 פעם בשניה, תלוי אם מקור השידור בארה"ב או באירופה/ישראל) חצי תמונה - 540 שורות בכל פעם. 540 שורות של 1920 פיקסלים הנקראות FIELDS. פעם משדרים את הקווים הזוגיים ופעם את האי זוגיים. בכך חוסכים בעצם רוחב סרט, אך גם גורמים להמון בלאגן בתמונה.

מסכי LCD ופלזמה אינם יכולים להציג חצי תמונה בכל פעם, עליהם בעצם לחבר שתיים כאלה (חשוב לדעת לחבר את השתיים הנכונות) ובעצם אנחנו מקבלים מכל הסיפור הזה רק 30 או 25 פעם בשניה. המצב הופך מרגיז יותר כשמגלים שבחלק מהמקורות משודרים בעצם חצאי תמונות אמיתיות, כלומר, אם נחבר את התמונות העוקבות נקבל בעיות DEINTERLACING (אפקט המסרק) ותופעות לוואי אחרות. כשהמקור הוא מצלמת וידאו, בעצם צריך לזהות את זה ולדעת לפרק את התמונות לשתי תמונות בכל פעם (2:2 PULLDOWN).

הבעיה היא שכאשר המקור הוא סרט קולנוע, המצב המסובך גם כך, מסתבך אפילו עוד יותר. כעת אנחנו מדברים על 24 תמונות בשניה, הלא זה התקן של סרטי קולנוע. בכדי להמיר 24 תמונות בשניה ל-HD, נעשית פעולה הנקראית 3:2 TELECINE, אשר מערבבת את התמונה בכדי לתרגם אותה לשידור ב-60HZ בארה"ב. על המסך לזהות את התנועה הזו ולהמיר אותה ל-24FPS.

לכן בעצם אפשר לראות שיש לנו כמה סוגי שידור:



1080i הקלאסי ב-60HZ - בעצם 540 שורות (זוגיות/אי-זוגיות) משודרות בכל FIELD, אחת אחר השניה. ניתן לעבד אותו במסך בכדי לקבל קירוב של התמונה המקורית - 1080P בתדר 30HZ או 24FPS.
1080P משודר ב-60HZ - בעצם זה המקרה הפשוט ביותר אך גם כזה שלא קיים "בטבע". כאן מדובר על תמונה מלאה המשודרת 60 פעם בשניה.
1080i ב-50HZ (השידורים של יס היי דפינישן והוט HD). כאן זה אולי פשוט יותר להסביר. הסרט תמיד מועבר FIELD אחד בכל פעם (גם במצב וידאו וגם במצב FILM), כאשר צריך לחבר את השניים ולקבל תמונה אחת אחידה. לעיתים צריך עיבוד תמונה נוסף בשביל לשפר את התמונה.
1080P ב-24FPS. זה בעצם בדיוק מה שמשודר בקולנוע (אם כי שם מדובר ברזולוציה מעט גבוהה יותר) אך זה הקצב האידאלי לקבל תכנים קולנועיים, וזה התקן שנקבע על ידי Blu-ray.
1080P ב-25FPS. מדובר בתקן זהה רק עבור אירופה. עקרונית אין באמת צורך בו, שהרי אף אחד לא באמת משדר תכנים ב-25FPS.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully