בית המשפט העליון בארצות הברית אישר את קבילותן של תביעות שהגישו קורבנות משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, המבקשים פיצויים בסך העולה על 400 מיליארד דולרים מלמעלה מ-50 חברות אמריקאיות גדולות. בית המשפט העליון חזר ואישר למעשה קביעה קודמת של בית המשפט לערעורים בניו יורק. בית המשפט לערעורים השיב על כנן את התביעות הטוענות כי החברות המדוברות הפרו את החוק הבינלאומי על ידי כך שסייעו למשטר האפרטהייד.
בין התאגידים ששמם נכלל בתביעה, נכללות ענקיות אנרגיה כגון בריטיש פטרוליום (BP) ואקסון מובייל, בנקים כגון סיטי, דויטשה בנק ו-UBS וחברות בינלאומיות אחרות כגון ענקית המחשבים יבמ, ג'נרל מוטורס ופורד. החברות האמריקאיות והזרות ערערו בזמנו על התביעה, ערעור שזכה לתמיכת ממשל בוש.
התביעות, שהוגשו ב-2002 על ידי שלוש קבוצות נפרדות של תובעים, הוגשו בשם כל האנשים שחיו בדרום אפריקה בין 1948-1994 ושהיו קורבנות של משטר האפרטהייד. קבוצה אחת של תובעים, ארגון לזכויות אדם הנקרא "קולומני ספורט גרופ", מייצגת 36 אלף בני אדם שנפגעו מהמשטר. "אנו מאושרים. זהו ניצחון ואנו מאוד, מאוד שמחים", אמרה שירלי גאן, חברה בדירקטריון הארגון שלטענתה עברה עינויים במהלך האפרטהייד.
"אלו הן חדשות טובות. הן מוכיחות כי קיימת עילה לתביעה שהגשנו נגד התאגידים ואנו מצפים בקוצר רוח להתפתחות נוספת בנושא בבית המשפט המחוזי של ניו יורק", אמר צ'רלס אברהמס, עורך דין דרום אפריקאי המייצג את קבוצת התובעים.
ממשל בוש תומך באפרטהייד
משטר האפרטהייד (הפרדה) הגזעני הונהג על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה במשך ארבעה עשורים. מדיניות זו הושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעוניים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן. החל משנות ה-60, זכתה מדיניות האפרטהייד לגינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ולהטלת סנקציות נגדה.
האפרטהייד הגיע לקיצו ב-1994 כשדרום אפריקה ערכה את הבחירות הראשונות אי פעם בהן הותר לאזרחים שחורים ובני תערובת להצביע. בבחירות אלו עלו לשלטון חתן פרס הנובל לשלום נלסון מנדלה ומפלגתו "הקונגרס האפריקאי הלאומי" (ANC ). ב?9 במאי בחר בקייפ טאון הפרלמנט החדש במנדלה לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה.
ממשל בוש קרא בזמנו לבטל את התביעות בטענה כי ממשלת דרום אפריקה מתנגדת להן ורואה בהן הפרה של הריבוניות שלה.