צבעי השלטון: היא לא תנצח, הוא יפסיד

בשן ועין יצאה הילרי קלינטון מהפריימריז באינדיאנה וצפון קרוליינה. אבל כגודל המהלומה שספגה קלינטון, כך מידת התסכול במחנה אובמה בגלל החלטת הסנטורית להמשיך ולהתמודד במאבק על המינוי הדמוקרטי לנשיאות.

קלינטון צפויה לחגוג ביום שלישי הקרוב ניצחון גדול במערב וירג'יניה ולקבל לידיה את 28 הנציגים ששולחת המדינה הקטנה לוועידה הדמוקרטית. אובמה ימשיך לרכז בינתיים לרכז כוחות בניסיון לשכנע כמה שיותר צירי-על ביכולתו להתמודד מול ג'ון מקיין בנובמבר ולקוות שהניצחון הצפוי שלו באורגון ישכנע את הגברת הראשונה לשעבר לזרוק את המגבת הלבנה לזירה ולפרוש.

הסיכוי לכך הוא עדיין נמוך למדי, אובמה יפסיד עוד 10 ימים גם בקנטאקי ויוכיח שוב שיש מדינות בארה"ב עליהן אפשר לוותר מראש במרוץ בראשותו לנשיאות. במערב וירג'יניה ובקנטאקי זוכרים היטב את ההתבטאות האומללה של אובמה על כפריים מתוסכלים שמוצאים פורקן בנשק ובקיצוניות דתית. אלו בדיוק הכפריים שיעניקו ניצחונות מהדהדים לקלינטון, אולי מאוחר מדי עבורה אבל עדיין מעורר מחשבה בקרב בכירי המפלגה הדמוקרטית.

דעת הקהל בארה"ב קיבלה בהסתייגות את החלטת אובמה לתקוף את מקיין בשלל נושאים במטרה לשדר שהקרב על הבית הלבן ייסגר בדו קרב ביניהם. מיטב קלישאות הספורט הושלכו לדיון שעסק בהחלטה של אובמה להתחיל בטראש-טוק מול מקיין בזמן שהוא עדיין מזיע ומקיז דם על הפרקט מול קלינטון. במפתיע, גם רוב כותרות אתר אינטרנט של המפלגה הרפובליקנית מופנות נגד אובמה, כאילו מקבלות את ניצחונו על קלינטון.

מצד אחד, ברור לרפובליקנים שאת אובמה קל יותר לנצח מאשר את קלינטון. מאידך, המחשבה על הפסד של מקיין לקלינטון תתקבל בצורה אוהדת יותר מאשר ארבע שנים של אובמה בבית הלבן.

הרפובליקנים גם לא מסתירים את תקוותם שניצחון של אובמה על המינוי הדמוקרטי יביא דמוקרטים שמרניים רבים להצביע למקיין. במילים פשוטות, הרפובליקנים שמים את הז'יטונים על אובמה בניסיון תקשורתי לפצל את הדמוקרטים שנראים על סף פילוג כבר עכשיו.

אובמה גאה בכך שהתנגד למלחמה בעירק כבר מיומה הראשון. גם ההחלטה לתקוף את מקיין בעניין זה קשורה להתהדרות של הסנטור הצעיר מאילינוי בכך שיצא נגד מעורבות אמריקנית בעירק בימים שעוד כולם תמכו בנשיא בוש ובמלחמה. אובמה מאמין שהמלחמה והמחיר האדיר שהיא גובה יעמדו במרכז הבחירות בארה"בף על אף שהסקרים מצביעים על כך ששוב הכלכלה היא שמטרידה יותר מכל את המצביע הממוצע.

הפרדוקס העירקי יכול להשפיע קשות על האסטרטגיה של אובמה, ככל שהמצב בעירק נעשה כאוטי יותר, כך האמריקאים עוסקים בו פחות ומוטרדים יותר ממחירי הנפט ומשבר הדיור. הבעיה של אובמה היא שבנושאים אלו הוא חסר ניסיון ונטול התבטאויות עבר להתהדר בהן. אירוני, אבל דווקא הנושא הכלכלי שפוגע יותר מכל בתדמיתו של הנשיא בוש, ינוצל על ידי מקיין כדי לחשוף את חוסר הבנתו וניסיונו של אובמה בכלכלה.