פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשטרה שוקלת: עו"ד מסר יהיה עד מדינה

      מקורבו של רה"מ חשוד שהיה מעורב בפרשת השוחד, בה נחשד אולמרט. בנאומו אמש בחר אולמרט להטיל את האחריות לניהול הכספים על מסר

      המשטרה שוקלת להעניק לעו"ד אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, מעמד של עד מדינה בפרשת השוחד שנחשפה אמש (חמישי), בה נחשד אולמרט. "הארץ" דיווח הבוקר, כי מסר, החשוד שקיבל עבור אולמרט את כספי השוחד מאיש העסקים מוריס טלנסקי, משתף פעולה בחקירתו וככל הנראה היה זה שהפליל את אולמרט. במשטרה הדגישו אתמול כי חלקו של מסר מזערי ביחס לחלקם של אולמרט וזקן, משום שלא ידע מה מקור הכסף ולא ידע שמדובר בכספי שוחד לכאורה.

      עו"ד מסר נמנה עד לאחרונה על מקורביו הבולטים של אולמרט. הוא היה שותפו במשרד עורכי דין, שניהלו יחד, ונשאר חברו הקרוב לאורך הקריירה הפוליטית של אולמרט כחבר כנסת, שר, ראש העיר ירושלים וראש הממשלה. מסר אף נחשד במעורבות "בפרשת כרמיה". לאחרונה שורר נתק בין השניים.

      אמש התיר בית המשפט לפרסם כי אולמרט נחשד בקבלת כספים שלא כדין מטלנסקי, איש עסקים יהודי אמריקאי, בן 75, תושב לונג איילנד. הכספים הועברו לו כתרומות למערכות הבחירות בהן נטל חלק, לעיריית ירושלים בשנים 1993 ו-1998 והפריימריז בליכוד ב-1999 ו-2002. לפי החשד, במהלך תקופה זאת הועברו לאולמרט מעטפות ובהן מאות אלפי דולרים במזומן.

      מגורמי אכיפת החוק נמסר כי החקירה עוסקת בחשד לקבלת כספים "בסכומים משמעותיים, מגורם או מגורמי חוץ, לאורך תקופה ממושכת, חלקם במישרין וחלקם בעקיפין". ממקורות נמסר כי טלנסקי בן ה-75, חרדי ותורם ידוע לפוליטיקאים, תרם מאות אלפי דולרים לאהוד אולמרט, שיסייעו לו במסע הכניסה הארוך והיקר לרשימת הליכוד, בשעה שכיהן כראש עיר. בהמשך מדובר על חשד להעברת כספים כתרומות למימון ריצתו לרשימת הליכוד בשתי מערכות בחירות שונות.

      הראיות לכאורה היו בידי החוקרים עוד לפני כחצי שנה, אך הפיצוץ בבועת החשאיות שהטילו על כך המשטרה ומשרד המשפטים אירע בעקבות חקירתו הבהולה של אולמרט בשבוע שעבר. בבוקר יום שישי הגיעו למשכנו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה), בראשותו של תת-ניצב שלומי איילון, מפקד היחידה, וחקרו אותו במשך כשעה וחצי. אולמרט שיתף פעולה עם החוקרים, אך הכחיש קבלת כספים שלא כדין. מהמשטרה נמסר כי משך חקירתו היה קצר "נוכח עיסוקיו הרבים", אך הובהר לו כי החקירה תימשך במועד אחר.

      היומנים המפלילים של שולה זקן

      החשד לעבירה נודע לשוטרים במהלך חקירת אחת מהפרשות האחרות בהן נחשד אהוד אולמרט. במסגרת החקירה, פשטו החוקרים על משרדי ממשלה, בהם משרד התעשיה והמסחר, שבראשו עמד בעבר אולמרט. החוקרים החרימו יומנים שניהלה לכאורה זקן, בהם מפורטות כל פגישותיו של אולמרט והתכתובת היוצאת ממשרדו. שם, על פי מקורות, זכה מוריס לשם קוד. על פי העיתון האמריקאי "ניו יורק פוסט" אותו שם קוד היה "הכובס".

      העיתונאי יואב יצחק חשף כי על דבר קיום היומנים נודע למשטרה ולפרקליטות עוד ב-2006. אז התגלו היומנים במסגרת חקירת אנשי מבקר המדינה את פרשת הבית ברחוב כרמיה. יצחק חשף כי בפרקליטות החליטו שלא להשתמש בראיה עקב קשיים משפטיים, בשל העובדה שהיומנים נתפסו על ידי אנשי המבקר ולא על ידי החוקרים. כאמור, לפני כשישה חודשים פשטו החוקרים על משרדי משרד התעשיה והמסחר, כשצו חתום בידי שופט בידיהם, והחרימו מסמכים ואת היומנים הממוחשבים.

      בשבוע האחרון זומנה לחקירה בפרשה ראש הלשכה של אולמרט בעבר שולה זקן ארבע פעמים לחקירה במשרדי יאח"ה שבבת ים. טלנסקי נחקר פעמיים במשרדי היחידה.

      ביום שלישי השבוע התקבלה בבית המשפט המחוזי בירושלים בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לגבות את עדותו המוקדמת. במשטרה חוששים שאם טלנסקי ישוב לביתו בארצות הברית, לא ניתן יהיה לגבות את עדותו במידה שיתקיים משפט בפרשה. הובהר כי עצם הבקשה אינו מעיד על כך שיוגש כתב אישום בפרשה וכי גביית העדות היא אמצעי ביטחון בלבד. השופטים טרם נתנו את החלטתם לבקשה החריגה וצפוי כי תתקבל מחר.

      לוואלה! חדשות נודע כי טלנסקי שיתף פעולה עם החוקרים ואישר להם כי אכן העביר כספים כתרומות לאולמרט, אך טען כי אינו יודע מה השימוש שנעשה בתרומות ואופי קבלתן. עורך דינו ז'ק חן סירב להתייחס לפרשה.

      מדוע הוטל צו איסור פרסום?

      לאחר ימים ארוכים בהם התנהלה חרושת של שמועות לגבי החשדות החמורים נגד ראש הממשלה המכהן תחת מעטה צו איסור הפרסום, התירו במשרד המשפטים לפרסם את פרטי הפרשה. מהמשטרה נמסר כי "צרכי החקירה הייחודית הזו חייבו הטלת צו איסור פרסום על כל פרטי החקירה. זאת בשל החשש הממשי שניהול חקירה מסוג זה בשלביה הראשוניים ללא צו איסור פרסום יסכל אפשרות לקיום חקירה אפקטיבית או יפגע בה, וכן יפגע באפשרות לגילוי האמת". לטענתם, הנזק שיכל להיגרם מעיכוב פרסום החשדות קטן בהרבה מהשיבוש בחקירה שיכול היה להיגרם כתוצאה מפרסום מוקדם.