הדרוזים החיים בישראל הם "שמורת טבע" של של שושלות יוחסין עתיקות של דנ"א. הגיוון הגנטי של הקהילה הדתית עשוי לזמן הזדמנויות למחקר רפואי, כמו גם הצצה להיסטוריה של המזרח התיכון. כך טוענים חוקרים בטכניון. הגילויים במחקר מבססים את המיתוס בדבר מוצאם של הדרוזים המונים כמיליון בני אדם.
החוקרים בחנו דנ"א מיטוכונדרי, סוג של חומר גנטי שמועבר כמעל ללא שינוי מאם לבת ועל כן הוא יכול לספק תמונת מצב של שושלת היוחסין של הנבחן.
"בסך הכל דגמנו 311 בתי אב שונים מעשרים כפרים דרוזים בצפון הארץ ו-208 שמות משפחה זוהו". כך סיפרו קרל סקורקי ועמיתיו.
בין היתר גילה צוותו של סקורקי תכיפות גבוהה מן הרגיל של קבוצת סמנים גנטיים נדירה שנמצאה בקרב קבוצות שונות ברחבי העולם. הגילוי תואם את ההיסטוריה הידועה של הדרוזים החיים ברובם באזורים ההרריים של לבנון, סוריה, ישראל וירדן ומהווה "תמונה של הנוף הגנטי של המזרח התיכון לפני העידן המודרני".
הזדמנות ייחודית
על פי אמונה רווחת, ראשוני המאמינים בדת הדרוזית שנוסדה ב-1017 השתייכו לקבוצה מגוונת מבחינה אתנית. ממצאי המחקר תומכים בכך. "האוכלוסיות עם הדמיון הגנטי הרב ביותר לדרוזים היו טורקים, ארמנים, אירנים ומצרים", כתבו החוקרים.
המגוון מאפשר הזדמנות ייחודית לחוקרים ללמוד האם לאנשים בעלי סוגים שונים של דנ"א מיטוכונדרי יש נטייה ללקות במחלות מסויימות.
"אתה יכול לבחון 150 סוגים של דנ"א מיטוכונדרי בתוך קבוצה אחת שכל חבריה נמצאים בסביבה דומה ולהיות מסוגל לראות את התרומה המסויימת של כל סוג", הסביר סקורקי. האוכלוסיות השונות מספקות תובנות מעניינות. "מאחר והם מכילים כל כך הרבה שושלות יוחסין שונות, המחלה הגנטית יכולה להיות שונה מחמולה לחמולה ומכפר לכפר", תיאר סקורקי.
סקורקי גם מצא בעבר הוכחות גנטיות לכך שמקורם של כל המשתייכים למשפחת כהן באב קדמון אחד, דבר העולה בקנה אחד עם האמונה שהכוהנים הם צאצאיו של אהרון הכהן.