פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המירוץ להארה

      הארה היא כמו טיפוס על הר שבפסגתו נמצא אוצר, אבל לא כל אחד מצליח להגיע אליו. לרגל יום העצמאות לקסיקון הניו אייג' מואר

      הארה

      אומרים שיש אוצר בפסגתו של הר, אך את ההר הזה לא תמצאו בספרי הגיאוגרפיה. אומרים שההר הזה נמצא קרוב, הרבה יותר קרוב ממה שאנחנו חושבים. למעשה, אומרים שאותו הר נמצא עמוק בפנים, בנפש או בהוויה של האדם. אבל הטיפוס על ההר אינו פשוט כלל.

      קודם כל, צריך למצוא את ההר. יש כאלו שיצטרכו להמציא אותו, בעוד אחרים יבחינו בו מיד. אחר כך, צריך להחליט על דרך הטיפוס. יש כאלו שיבחרו לקרוא המון ספרים, אחרים ייצאו לריצות למרחקים ארוכים. יש את אלו שישבעו, כי מצאו דרך קיצור. יש כאלו שייצאו למסע לבד ויש כאלו שייקחו איתם הרבה חברים.

      הבעיה הגדולה ביותר עליה מדווחים אלו שביקרו שם, או ששוהים שם תמיד, שאי אפשר באמת להסביר איך מגיעים לפסגה. עובדה, הם כתבו בנושא כל כך הרבה, הציעו סוגים שונים של מדיטציות, תרפיות, היפנוזות ופיתחו טכניקות מתוחכמות. היו אפילו כאלו שדיברו (אמנם בלי סוף) על כך שאין מה לחפש, ושאין שום דבר שאפשר למצוא. נראה שככל שהפרשנויות מתרבות, פסגת ההר מתרחקת עוד יותר.

      השאלה המתבקשת היא מדוע יש לנו, לבני האדם כמיהה תמידית לגאולה רוחנית, מהו מקורו של חוסר הסיפוק שיושב לו שם במחשבה ובתחושה? תמיד-תמיד אנחנו רוצים עוד ואפילו מוכנים להאמין, כי ישנה שלמות נצחית ואינסופית, שאליה ניתן גם ניתן להגיע.

      למתבונן הפשוט מהצד על הדרך, נראה כי החירות הגדולה ביותר תהיה להיגאל ולהיגמל מההארה. אולי כל מה שעלינו לעשות הוא פשוט להתמקד במשהו קטן, משהו כמו להשתדל תמיד לעשות לעצמנו ולאחרים יותר טוב, ולא יותר רע.