אחרי שהתנער רשמית מהכומר האישי שלו ג'רמי רייט, מוצא עצמו שוב ברק אובמה ניזוק פוליטית מתומכים במועמדותו. בראיון ללארי קינג ב-CNN סיפר הבמאי הדוקומנטרי מייקל מור על תמיכתו באובמה לנשיאות ארה"ב. לכאורה, ביטוי נוסף לאהדה לה זוכה המועמד בקרב בעלי השפעה באמריקה. בפועל, צריבה תודעתית של אובמה כמועמד שמאל, ליברלי מדי ובלתי בחיר בעליל בקרב המצביעים הממוצעים.
מור, פעם במאי דוקומנטרי יוצא דופן והיום פרובוקטור מיליונר עם כובע וטי-שירט, גורם לאובמה נזק ציבורי לא מבוטל. אם יש לאובמה סיכוי כלשהו להיבחר לנשיאות ארצות הברית, יהיה זה כשיצליח להרחיק מעצמו את השמאל הדמוקרטי ויעלה בידו לקרוץ למרכז הבמה הפוליטית. קשרים אישיים עם ג'רמי רייט זה נחמד ביום ראשון בכנסייה, צפייה בסרטיו המניפולטיביים של מור זה מעניין כבילוי אינטלקטואלי, כשאתה רץ לנשיאות ארה"ב כדאי מאוד להתרחק מכל מה שהשניים האלו מייצגים.
אינדיאנפוליס במחשבתי
ארבעים וארבע שנים חלפו מאז ניצח באינדיאנה מועמד דמוקרטי לנשיאות. אולי זו הדרומיות השורשית של לינדון ג'ונסון ואולי היה זה האפטר-אפקט של רצח קנדי, אבל ב-1964 עלה בידו של ג'ונסון לנצח את בארי גולדווטר בהפרש ניכר. כאמור, זו היתה הפעם האחרונה בה בחרו תושבי אינדיאנה במועמד דמוקרטי. גם קלינטון או אובמה לא יצליחו ככל הנראה לשבור את הסטטיסטיקה, בנובמבר ג'ון מקיין ייקח את אינדיאנה, להם נותר להילחם ביום שלישי הקרוב רק על התמיכה של המדינה במרוץ הפנימי במפלגה הדמוקרטית.
אינדיאנה הלבנה (88 אחוזים) אמורה היתה להעניק יתרון משמעותי לקלינטון, אבל שיעורי הצבעה גבוהים ביותר בקרב שחורים (9 אחוזים מתושבי המדינה) יביאו למרוץ צמוד. אובמה נהנה מהשכנות של אינדיאנה לאילינוי, מדינת הבית שלו אותה הוא מייצג בסנאט. קלינטון מצדה לא מפסיקה להזכיר לכולם שאובמה אולי מייצג היום את אילינוי אבל היא גדלה באילינוי על אותם ערכים משותפים (יהיו אלה אשר יהיו) של תושבי מערב-מרכז ארצות הברית.
קרבי זה הכי אחי
צפון קרוליינה מתגאה בתואר "המדינה הידידותית ביותר לצבא האמריקאי". ככה זה שבסיסים רבים ממוקמים בשטח המדינה ושלצבא יש משמעות אדירה לכלכלת קרוליינה. גם בקרוליינה לא יבחר בנובמבר מועמד דמוקרטי. מצביעים בעלי רקע צבאי או קשר לכוחות לוחמים מצביעים לרוב למפלגה הרפובליקנית. השנה הנתון הזה צפוי להיות גורף הרבה יותר בעקבות מועמדותו של מקיין - גיבור אמריקאי עם עבר של תמיכה חסרת פשרות בחיילים משוחררים - לנשיאות מטעם הרפובליקנים.
אבל קרוליינה שונה מאינדיאנה בגלל הדמוגרפיה. במדינה חיים מעל 20 אחוזים של שחומי עור, המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית. זו גם הסיבה מדוע אובמה צפוי לזכות בניצחון נגד קלינטון. במיני-טיוזדי הקרוב תגיע האירוניה הפוליטית לשיא חדש. שתי מדינות רפובליקניות מובהקות יכריעו (אולי?) מי יהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות. אובמה, כך מסתבר, מצטיין מאוד במדינות בהן אין לו שום סיכוי לנצח אם יבחר למועמד לנשיאות.
והמספר הנוסף
המצב הכלכלי בארצות הברית אינו מהמשופרים בימים אלו וסקרים מצביעים על כך שהנושאים הכלכליים מטרידים את האמריקנים יותר מהמלחמה בעירק. מצד שני, התרומות ממשיכות לזרום למועמדים ואפשר כבר לראות את מחסום מיליארד הדולר באופק. אז מי הם האנשים שלמרות המצב הכלכלי ממשיכים לשלוח מאות מיליוני דולרים למועמדים? מה זה אומר על המעורבות הפוליטית של האמריקנים? והאם הכסף הרב ששופכים אנשים פרטיים למדורת המזומנים של המועמדים מעידה על כך שאחוז ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה גבוה יותר מהבחירות?