פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זו הכלכלה, טמבל

      איבוד ההגמוניה של הדולר יאלץ את הנשיא הבא לטפל בבעיות כלכליות ופחות בתפקיד השוטר של העולם

      אומרים שכאשר אמריקה מתעטשת, העולם מקבל דלקת ריאות. שלושה אירועים מהותיים שהתרחשו בעשורים האחרונים מלמדים, כי כאשר המזרח מתהפך במיטת חוליו, ארה"ב עוברת לטיפול נמרץ. הראשון, החל עם הכרזתו של ראש ממשלת סין בשנת 1978 על מעבר לכלכלת שוק מתוכננת. השני בשנת 1989 כאשר התפרקות ברית המועצות הובילה מהלך כלכלי ענק משוק קומוניסטי לשוק קפיטליסטי. האירוע השלישי היה כאשר בשנת 1991 עברו סין ורוסיה מכלכלה סוציאליסטית בירוקרטית לכלכלת שוק תחרותית. אירועים מהפכניים ומשמעותיים אלו היוו זרז לצמיחה צרכנית במדינות בהן כמות התושבים מהווה גורם היכול לשנות מפות כלכליות עולמיות.

      הבעיה היא שכאשר בטווח פרק זמן קצר יחסית של כשני עשורים אוכלוסיית העולם המושתתת על רמת צריכה מערבית גדלה, הדבר מחייב עלייה בתשומות חמרי גלם, עובדים, שינוי ושיפור תהליכי יצור ופתרון של בעיית הגידול המהיר בצריכה של מדינות אלו. המשק האמריקאי עדיין גדול ומשפיע על הכלכלה העולמית, וכיום כתר המובילות הכלכלית הפיננסית בעולם, וכן קביעת רמת הצריכה המערבית נמצאים בעיקר ארה"ב. ברקע של השפל המתמשך והפיחות ביוקרתו ובערכו של הדולר האמריקני, מתקיים ויכוח בין הכלכלנים בעולם סביב כלכלת ארצות הברית, המחזקים את האפשרות של חוסר יכולת למנוע את הקשיים של ארה"ב וחולשת המשק האמריקני שתוביל לשפל עולמי.

      הגירעון האמריקאי נוסק לגבהים

      קצב הצמיחה בארה"ב יורד ויש חשש כי יחצה את המספר של 0 אחוזי צמיחה לכיוון השלילי. הכלכלה האמריקנית נמצאת בגרעון שוטף בהיקף של 2.5 מיליארד דולר ליום, או במונחים שנתיים קרוב ל-800 מיליארד דולר, סכום כמעט בלתי נתפס, שעיקר מקורו בגרעון הסחר עם סין והודו, אך גם עם מדינות אירופה. כאשר המשק האמריקני מניע את כלכלת העולם וצריך לפתור את בעיית הגרעון המצטבר, מתבצעת הדפסת דולרים בלתי מרוסנת בסכומי עתק של אגרות חוב. למדיניות כלכלית זו השפעה גלובלית עצומה. מהי משמעותה של התנהלות פיננסית זו של ארצות הברית ?

      בעבר, יכלו מדינות להדפיס כסף עד לכמות הזהב המצויה במחסניה. אולם כאשר מדינות העולם התנתקו מההסתמכות על הזהב, הוסרו הרסנים על כמות הדפסת המטבע וכל מדינה יכלה להדפיס שטרות של המטבע שלה כרצונה. התפתחות זו הקלה במיוחד על הממשל האמריקני, גרמה לזריחת הדולר בשמי העולם, המטבע נהנה ממוניטין בינלאומי איתן והוכר בכל העולם, ולכן, הממשל יכול היה להדפיס עוד ועוד דולרים.

      קרנו של הדולר בנסיגה

      בעולם בו הדולר האמריקאי מקובל בכל העולם כמטבע הנהנה מיוקרה חוצת גלובוס, קובע את המחירים העולמיים של מרבית הסחורות, חומרי הגלם וכמובן חבית הנפט, במקום להצטבר בתוך המשק ולגרום להגדלת הייצור בתוך ארצות הברית, הדולרים העודפים מוצאים את דרכם למזרח הרחוק ובעיקר לסין, אך גם לארצות מפותחות אחרות דוגמת השוק האירופי, אוסטרליה וקנדה. הדולרים הללו יוצרים במקומות אלו את הביקוש לייצור סחורות המשווקות חזרה לחופי אמריקה. במקביל, חלק מעודף ההכנסות הדולריות העצום שמצטבר במדינות המייצרות לארצות הברית, מופנה לרכישת מוצרים אחרים בשוק הבינלאומי, דוגמת נשק, מכונות ייצור, נפט ועוד. ובסופו של התהליך, הדפסת הכסף מניעה כיום את הכלכלה העולמית.

      בצורה זו, הציבור האמריקני נהנה משפעו של הכסף המודפס ללא הרף, ומצוי תחת האשליה כי כלכלת ארה"ב במצב מצוין, כמו גם המטבע האלמותי כי אחרי הכול, נתוני הצמיחה של המשק האמריקני די מרשימים - 5 אחוזים בשנה. עם זאת, מדובר ב"בועה" כלכלית, המוזנת מפריחה מה תהיה המשמעות של עליה בצריכה במדינות אלו?כל אלו הובילו את מובילי הדעה הפיננסית בעולם כמו הבנקים המרכזיים מחוץ לארה"ב, לצמצם את אחזקתם במטבע האמריקאי. הסברה היא כי מדובר במשבר בו השלב החמור הפיננסי עבר, אולם המשבר האמיתי של איבוד הגמוניית הדולר טרם חלף ולא הגיע לנקודת השפל.

      חובות ענק

      סין הפכה בשנים האחרונות לגורם יצרני דומיננטי בעיקר בגלל הפרשי העלויות העצומים, וארה"ב הפכה בשנים האחרונות ממשק יצרני אוטרקי המקיים את עצמו, לכלכלה התלויה ביצור של סין בעיקר, הודו קוריאה ושאר זרים. בפועל, מדובר בפושטת רגל אדירה, עם רמת חובות המטפסים לסכום האגדי של כמעט 10 טריליון - 10,000 מיליארד, שהוא הגדול בעולם. מצב זה של הדפסת כסף היסטרית, אי יצור עצמי שיכול למנוע גרעון, רמת צריכה מהגבוהות בעולם, משבר נפט, משבר סאבפריים, בורסה מתנדנדת ועוד מריעין המביאים את השוק לאינפלציה יכולות להניב תוצאות גרועות לדולר ולארה"ב. המכה הקשה ביותר עשויה לבוא דווקא מכיוון אלו שארה"ב תורמת לצמיחתן, והיא סין. לסין רזרבות דולריות גדולות של כטריליון דולר,ועל מנת למנוע הפסדים בגין צניחת ערך הדולר, היא כבר הודיעה כי בכוונתה לגוון בעתיד את הרכב העודפים שברשותם, להתנתק מההצמדה המיתולוגית לדולר ולהמירם למטבעות אחרים דוגמת היורו. רוסיה גם כן שיחררה הצהרות דומות, והגדילה לעשות אירן, שהודיעה שהדולר אינו אלא פיסת נייר עלוב. גם מדינות אופ"ק טוענות שהשחיקה במטבע תרמה גם היא לעליית מחירי חבית הנפט, ורמזה לא אחת שהיא שוקלת להמיר את מחיר חבית הנפט מדולר למטבע אחר. קשה להעריך מתי יממשו ענקיות אלו את איומן להמרת המטבע המקובל העולמי מדולר ל"אחר" אולם כשזה יעשה, הדבר יוביל לאסון פיננסי ולהתפוצצות ה"בועה" הדולרית. לכולם ברור שהדרך למשבר כלכלי כבר נסללה והתהליך איננו הפיך. השאלה היא האם זו תהיה נפילה רכה או התרסקות.

      הנשיא הבא והבעיה הכלכלית

      הנשיא/ה הבא של ארה"ב לא יכהן כנראה כנשיא ה-מעצמה הכלכלית המרכזית. הוא וממשלו יהיו תלויים, הרבה יותר מבעבר, בכלכלת המזרח ובאירופה כמובן. תפיסת עולם כלכלית-שמרנית בצירוף מדיניות חוץ שאפתנית כבעבר ידחקו לפינה מול הצורך לשקם ולדאוג לפרנסת אזרחי ארה"ב עצמה במקום להיות השוטר של העולם. חשוב לציין שלתסריט כזה עלולה להיות השפעה בעתיד גם על כלכלת ישראל ואזרחיה.

      *דליה זליקוביץ, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה