הקרב על לונדון

ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון יתמודד מחר (חמישי) עם המבחן המשמעותי הראשון שלו כראש ממשלה כשמיליוני בריטים יבחרו את ראשי הרשויות המקומיות באנגליה ובווילס. הבחירות, ובראשן הקרב החשוב ביותר על ראשות לונדון, יערכו בזמן שבראון נמצא בנקודה הנמוכה ביותר בקדנציה הקצרה שלו, עם תוצאות שליליות בסקרים, ביקורת מצד המגזר העסקי, ומרד שרוקם עור וגידים במפלגת הלייבור.

הסקרים האחרונים מראים כי אילו הבחירות הכלליות היו מתקיימות היום, השמרנים היו משתלטים על הבית ברחוב דאונינג 10, לראשונה מאז נבחר טוני בלייר ב-1997. למזלו של בראון הבחירות הכלליות יחכו עד 2010. "כדי להבין עד כמה המצב בלייבור חמור, צריך רק לשמוע את אנחות הרווחה מהסקרים שמראים יתרון של 10 אחוזים בלבד לשמרנים", כתב פרשן פוליטי ב"סאנדיי טלגרף".

כמו במפלגות שמאל במקומות אחרים בעולם, גם בלייבור מאיימות מחלוקות פנימיות לחתור תחת המנהיגות הנבחרת. "אני עצוב לראות את המחלוקות, ואני עצוב לגלות שאין מנהיגות חזקה בלייבור, מנהיגות לה היא זקוקה נואשות", כתב לורד לוי, ממקורביו של בלייר, ב"מייל און סאנדיי".

הודעתו המפתיעה של בראון במרץ 2007 על הפחתת שיעור מס ההכנסה, כמעט והפכה השבוע למוקש רציני בדרכו הפוליטית, לאחר שעשרות מחברי מפלגתו איימו להתנגד להצעת התקציב שלו, עד שראש הממשלה התנצל, וביצע ברפורמה מספר תיקונים.

במסגרת הצעתו אמור היה לרדת מס ההכנסה מ-22 אחוזים ל-20 אחוזים, כולל גם ביטול ההנחה במס בגובה 10 אחוזים בעבור מגוון של אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה. בשבוע שעבר פתחו המורים ועובדי ציבור נוספים בשביתה על רקע סוגיות שכר. במקביל הופסקה פעילותו של צינור המספק חצי מכמות הנפט הנצרכת בממלכה בגלל שביתה באחד המפעלים, מה שהקפיץ את מחירי הדלק, המאמירים גם ללא השביתות.

"עשינו שתי טעויות", נאלץ להודות בראון בראיון לרדיו של BBC, בדיון על רפורמת המס שלו. "הטעות הראשונה הייתה שלא דאגנו כראוי לבעלי הכנסה נמוכה ולפנסיונרים. אבל אנחנו מתקנים את הבעיות האלה בדרך להצעת תקציב חדשה".

במצבה העגום, תולה מפלגת הלייבור תקוות רבות בבחירות המקומיות ופרט בפרס הגדול שלהן, ראשות עיריית לונדון, החולשת על 7.5 מיליון תושבים, ותקציבה 11 מיליארד ליש"ט. ראש העירייה הנוכחי, קן ליווינגסטון מהלייבור, נמצא צמוד בסקרים למועמד השמרנים בוריס ג'ונסון - שניהם מתמודדים בעלי עבר עשיר של התבטאויות אומללות, שנונות ופוגעניות. המהגרים הלונדונים נוטים לתמוך בליווינגסטון, בעוד הלבנים מעדיפים דווקא את ג'ונסון.

שתי המפלגות משליכות את כל יהבן על המתמודדים, והפסד של ליווינגסטון עלול להיות מסמר נוסף בארונו הפוליטי של בראון, וזריקת מרץ נוספת למפלגת הימין.

ליווינגסטון, ראש העיר המכהן, ביסס את הקמפיין שלו על מעמדה האיתן של הבירה האנגלית בזירה הירוקה, אך הכעיס את המעמדות העליונים, והואשם בשחצנות ובניהול לא תקין. למזלו, יריבו, ג'ונסון, עיתונאי לשעבר, ממשיך להיתפס בציבור כאיש חביב אך לא מבריק, שספק אם מחזיק בכלים לנהל עיר בירה ומרכז תרבות וסחר עולמי.