הטריפ נגמר: ממציא ה-LSD מת בגיל 102

אלברט הופמן, הכימאי השווייצרי שהעניק לעולם את סם ה-LSD, מת אתמול (שלישי) בביתו שבסמוך לעיר באזל מהתקף לב. הוא היה בן 102. ד"ר הופמן סינתז לראשונה את סם ההזיה חומצה ליסרגית דיאתילאמידית (LSD בקיצור) ב-1938, אך גילה את השפעותיו הפסיכו רפואיות רק חמש שנים לאחר מכן כשבטעות בלע את החומר. לאחר הניסיון הראשון, נטל הופמן את החומר מאות פעמים, אך ראה בסם חומר מסוכן ורב עוצמה.

הופמן גם העדיף לשים דגש על תכונותיו של הסם ככלי עזר להבנת אחדות האנושות עם הטבע מאשר על ההנאה העולה מהחוויה הפסיכדלית שהוא גורם. תפיסה זו של אחדות קוסמית, בה דגל הופמן מאז היה ילד, השפיעה על חייו האישיים ומקצועיים של הופמן עד מותו.

ד"ר הופמן נולד בבאדן, עיר נופש בצפון שווייץ ב-11 בינואר, 1906. הוא היה הבכור מבין ארבעה ילדים. אביו היה פועל במפעל מקומי. הופמן למד כימיה באוניברסיטת ציריך וקיבל תואר "ד"ר" ב-1929 כשהיה בן 23 בלבד. באפריל 1943, במהלך עבודתו במעבדות "סנדוז" שבבאזל, נתקל הופמן בפעם הראשונה בסם ה-LSD כשבטעות טעם שריד מהתרכובת. זמן קצר לאחר מכן החל הופמן לחוש בהשפעות הסם. מספר ימים לאחר מכן, נטל שוב הופמן את הסם בכוונה תחילה ויצא לרכיבה על אופניו בעודו תחת השפעת הסם. יום זה צוין שנים לאחר מכן על ידי חובבי הסם כ"יום האופניים" המפורסם.

הופמן היה אחראי במהלך הקריירה שלו גם לייצור סמים חשובים, כגון methergine, תרופה למניעת דימום אחרי הפלה, הגורם מספר אחת למוות בלידה. אך ה-LSD היה הסם שעיצב את הקריירה שלו ואת מסעו הרוחני. הופמן הפך לפעיל סביבתי אדוק וטען כי ה-LSD, למעט היותו כלי חשוב בתחום הפסיכיאטרייה, משמש גם ככלי עזר על מנת להעיר מודעות רדומה לגבי מקומה האמיתי של האנושות בעולם. הוא היה מודאג מהשימוש של הסם למטרות בידור וטען כי יש להתייחס אליו בכבוד וביראה הזהה לזה שחברות בעולם העתיק הראו כלפי צמחי הזיה.

בעידן הפסיכדלי של שנות ה50 וה-60, במהלכן קיבל ה-LSD את שמו המקובל "אסיד", התיידד הופמן עם דמויות מפורסמות כגון השחקן טימותי לירי, סופר "דור הביט" אלן גינזבורג וסופר המדע הבדיוני אלדוס האקסלי. הופמן כתב במהלך חייו מעל למאה מאמרים מדעיים וספרים רבים, כשהמפורסם ביניהם הוא "ל.ס.ד., הילד הבעייתי שלי" מ-1979.