מאז 1992 ועד היום כיהנו בישראל עשרה שרי חינוך, וכל אחד מהם כיהן שנה וחצי בממוצע. זאת בעוד מ-1951 עד 1992 כיהנו שמונה שרים כל אחד מהם 4 שנים בממוצע. בין 1948 ל-1951, בטרם התייצבה מערכת החינוך, כיהנו שני שרים. כך עולה מנתונים שהוצגו בתחילת השבוע בפורום בנושא חינוך, שנערך בגני התערוכה בתל אביב.
הפורום התכנס במסגרת תערוכה ראשונה מסוגה שהוקדשה לחינוך ושאבה אליה אנשי חינוך, חברי כנסת ואנשי אקדמיה רבים שדנו במצב הבעייתי בו שרויה מערכת החינוך בארץ. בין השאר השתתפו בו חמישה מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך: ח"כ רונית תירוש, אליעזר שמואלי, פרופ' אלעד פלד, שמואל אבוהב וח"כ זבולון אורלב.
המנכ"לים מתחו ביקורת חריפה על מערכת החינוך וטענו לחוסר יציבות בקבלת החלטות ויישומן. "לא ייתכן שכל שר ומנכ"ל בהינף יד יכולים לבטל תוכניות שהושקעה בהן מחשבה והשקעה רבה ולהגיד: 'תשכחו כל מה שלמדתם, יש לנו תוכנית לימוד חדשה'", אמר הפרופ' אלעד פלד, שהיה מנכ"ל משרד החינוך בשנות ה-70.
חבר הכנסת זבולון אורלב (מפד"ל), שהשתתף בפורום, אמר כי "מערכת החינוך אינה עונה על הציפיות ואינה משיגה את יעדיה". לדבריו, "יש להגיש לציבור דו"ח על המתרחש במערכת החינוך. חוסר השקיפות הוא בעוכרינו".
משתתפי הפורום דנו בחילוקי הדעות הרבים במערכת החינוך, למשל: האם יש הצדקה לקיום חטיבות ביניים או לא. כמעט על אף נושא הם לא הצליחו להסכים, למעט שני הנושאים הבאים: "האנדרלמוסיה במערך קבלת ההחלטות" והיעדר חזון. " נדמה לי שהיו 6 ועדות שבדקו את מערכת החינוך" אמר פרופ' פלד. "כלום לא יצא מזה, כולל האחרונה", הוסיף. "אם לא יתכננו 10 שנים קדימה נמצא את עצמנו יום אחד במצב שאיש לא רצה בו", סיכם.
10 שרי חינוך ב-16 שנה
נעמה טלמור
29.4.2008 / 15:35