דפוקים וזרוקים בקו התפר

הפיגוע בניצני עוז מעלה שאלות קשות בנוגע לאזרוח של האבטחה בקו התפר. עכשיו צה"ל מתלונן על איכות הביטחון

יהושע בריינר

הפיגוע בשישי האחרון באזור התעשייה "ניצני שלום", בו נהרגו אלי וסרמן ושמעון מזרחי, הבליט שוב את הסיכון הרב שנוטלים על עצמם המאבטחים באזור קו התפר. באותה נשימה, הוא העלה מחדש את הבעייתיות ב"אזרוח" השמירה. הביקורת של צה"ל על תפקוד המאבטחים היתה נוקבת: "רק לפני חודש תרגלו איתם אירוע של חדירת מחבל למתחם", התלונן קצין בפיקוד מרכז, "היו אמורים להיות במקום שלושה מאבטחים, אבל כשאחד מהם שומע את היריות ובורח והשני שוכח את נשקו האישי, אז אירוע שכזה מסתיים תוצאות קשות מאוד".

קצין אחר בפיקוד מוסיף ואומר לוואלה! חדשות כי קשה לצפות להרבה ממאבטחים כאלה. "אלה פנסיונרים שבאו לעשות השלמת הכנסה באזורי התעשייה. כל מה שהם זקוקים לו בכדי לעבוד זה תעודת יושר והופ- יש להם רישיון לנשק והם יכולים להיות מאבטחים. כל אזורי התעשייה הללו ברחבי יהודה ושומרון הם מטרה קלה עבור המחבלים, שיודעים שהאבטחה במקום היא מינימלית מאוד. צה"ל לא יכול להיות בכל מקום, בוודאי לא כשהאחריות על אזורי התעשייה הללו היא בידיים פרטיות".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

התקרחות נשית היא בעיה רצינית - אך יש לה פתרון טבעי וקבוע

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

המאבטח עשה את שלו

האבטחה האזרחית ברחבי יהודה ושומרון מתבצעת כאמור באזורי התעשייה הרבים הנמצאים מעבר לגדר ההפרדה, בהם מועסקים מאות פלסטינים ויהודים העובדים זה לצד זה, וכן בחלק מהמעברים בגדה. בין אזורי התעשייה: זה האמור בניצני עוז, באריאל, ברקן, מעלה אפרים קרני שומרון וקריית ארבע. כולם בידיים פרטיות ואין יכולת לסנן את המגיעים אליהם, בניגוד למשל לאזור התעשייה בעטרות, אליו מגיעים הפלסטינים לאחר בידוק במעבר קלנדיה.

"לצה"ל אין יכולת לקבוע אילו מאבטחים יהיו שם ומה תהיה הכשרתם", אומר גורם ביטחוני. "החטיבה המרחבית בה נמצא איזור התעשייה נמצאת בקשר רציף עם קציני הביטחון, וצה"ל הוא זה שבונה את תיק האבטחה: כמה מאבטחים צריכים להיות, מהם האיומים הפוטנציאליים, נקודות התורפה, ומספר פעמים בשנה מבצעים ביחד תרגולות. מעבר לכך, אין לנו השפעה ממשית על הדברים בשטח. בשורה התחתונה המאבטחים בפיגוע ב'ניצני שלום' עשו את מלאכתם, כי מטרתם היא למנוע כניסה של מחבלים אל תוך מתחם התעשייה. אבל ברור שנקודת המגע בין המאבטח למחבלים הפכה לעניין מרכזי, ואותם מאבטחים רחוקים מרמה של חיילים קרביים".

סידור נוח למערכת הביטחון

כ-200 מטרים מאזור התעשיה של "ניצני שלום", נמצא "מעבר אפרים": מחסום בין ישראל ליישובים הפלסטינים, המאובטח אף הוא על ידי מאבטחים פרטיים. אלא ששם זו כבר אבטחה מסוג אחר: בשנתיים האחרונות החל במערכת הביטחון תהליך מושקע במסגרתו מועברים כחמישים מחסומים בגדה ובעזה לידי ידיים פרטיות. המטרה: הסטת חיילי צה"ל ממשימות שיטור, לצורך פעילות מבצעית. ברקע עמד הרעיון כי אזרח שזוהי פרנסתו יבצע את מלאכתו בצורה הולמת והומאנית יותר מרב"ט צעיר. משרד הביטחון כבר השקיע 50 מיליון שקלים בבניית מעברים מקורים, והכנסת מכשירים ביומטריים לצרכי זיהוי. הגוף שמנהל את המעברים המאוזרחים עונה לשם "מנהלת המעברים", בראשו עומד תא"ל במיל' בצלאל טרייבר. האחריות הועברה לחברות שמירה פרטיות שזכו במכרז. איש מערכת הביטחון אומר לוואלה! חדשות כי "בסופו של דבר מתקבלים לעבודה במעברים האנשים הטובים ביותר. אני לא יודע אם במקרה שהיכולות הללו היו בידי משרד הביטחון, היינו עושים עבודה יותר טובה".

במעברים המאוזרחים מקבל מאבטח שכר של כ-45 ¤ לשעה, נשקים ארוכים, אפודים, ועובר קורסי הכשרה שהכניסה אליהם מיועדת ליוצאי יחידות קרביות בלבד. אלא שגם שם קיימת בעייתיות. עבור מערכת הביטחון זה מן הסתם סידור נוח, מאחר והמאבטחים מקבלים שכר מחברות השמירה הפרטיות, האחראיות גם לתנאים הסוציאלים שלהם. במקרה של אירוע ביטחוני חריג - זהו עניין של חברות השמירה. מצד שני, למשרד הביטחון יש נציג המנהל את המעבר, שביכולתו לפטר מאבטחים כראות עיניו. "זה יתרון גדול עבורנו", אומר גורם במשרד הביטחון, "כי מי שרואה את התמונה הגדולה בסופו של דבר זה מנהל המעבר. חשוב להדגיש כי בכל התקשרות שלנו עם חברת שמירה, חלק מהחוזה אומר כי עליה לדאוג לזכויות העובדים".

סימה, הרמתי, מזכירת האיגוד הארצי של המאבטחים בהסתדרות, פחות מרוצה. "כל נושא זכויות המאבטחים הוא בעייתי מאוד. ישנו מעסיק מרכזי שהוא משרד הביטחון, אבל בפועל המאבטח מועסק על ידי חברה שבמקרים רבים איננה שומרת על זכויותיו. המאבטחים שהיו באיזור התעשייה ב'ניצני שלום' מקבלים שכר מינימום ומסכנים את חייהם, כשכמה עשרות מטרים משם, במעבר אפרים מקבלים, מאבטחים שכר גבוה בהרבה". לדבריה, באחרונה ביקשו המאבטחים במעבר להתאגד, באקט יוצא דופן, על מנת להסדיר את זכויותיהם הסוציאליות. "משרד הביטחון, שהוא למעשה מזמין העבודה, לא יכול להתנער מאחריות למצבם".

"אי אפשר להעמיד חייל בכל מקום"

הסיטואציה של המבטחים האזרחיים מורכבת בעוד מובנים. סמכויותיהם, בסופו של דבר, מצומצמות בהרבה משל חיילים: אין להם אפשרות לעצור חשודים פוטנציאליים מחוץ לתחומי המעברים, אלא רק בתוכם. בכדי לבקש תעודת זהות מחשוד הם נדרשים לקרוא לתגבורת מהמשטרה, ונהלי הפתיחה באש שלהם חמורים מאוד, כשרק במקרה של ירי לעברם מותר להם להשיב באש. ירי על דעת המאבטח מחוץ למתחם המחסום עלול לסבך אותו משפטית בצורה קשה.

במעברים ב"עוטף עזה" אמנם אין חיכוך גבוה כמו בגדה, אולם עקרונית המצב אינו שונה בהרבה: כיום מרבית המעברים בעזה מאוזרחים; מעבר סופה ומעבר ארז, בו שוכנת גם מנהלת התיאום והקישור לעזה, נמצאים בידי "מנהלת המעברים". מעבר "כרם שלום" נמצא בשליטת רשות שדות התעופה. מסוף הדלקים בנחל עוז נמצא בידי חברת "דור אנרגיה". האחריות על אבטחת המעברים נמצאת בידי החברות המפעילות. כזכור, בפיגוע במסוף הדלקים התברר כי חברת "דור אנרגיה" ביקשה לחסוך במאבטחים. גם שם התוצאה היתה שני ישראלים שקיפחו את חייהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully